• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםדיני עבודהקרן גמל, פנסיה, השתלמותהגיגים שאלות ותמיהות בקשר לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק

הגיגים, שאלות ותמיהות בקשר לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק

31.01.2008

הגיגים, שאלות ותמיהות

בקשר לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק

מאמר ראשון בסדרה

אבי קדוש, יועץ מס

כללי

ביום 1.1.08 נכנס לתוקף צו ההרחבה בעניין ביטוח פנסיוני מקיף במשק. צו ההרחבה מטיל חובה על כלל המעבידים במשק, כולל אלו שעד ליום זה לא ביטחו את עובדיהם בביטוח פנסיוני כלשהוא, להפריש כספים עבור עובדיהם למטרת ביטוח פנסיוני.

הצו מחייב את המעבידים להפריש כספים למטרת תגמולים ולמטרת פיצוים, כאשר גם העובד אמור לתת את חלקו בהפרשות.

רכיבי השכר שעליהם יחול הצו הם רכיבי השכר הרלוונטיים לצורך פיצויי פיטורין (בהתאם לחוק פיצויי פיטורין והתקנות על פיו). ככלל, זהו השכר הקבוע (למעט בונוסים, למשל) שאיננו מהווה החזר הוצאות (למעט החזר הוצאות נסיעה, למשל).

גובה המשכורת שעליה תחול חובת ההפרשות, היא השכר הממוצע במשק, כיום: 7,500 ₪. שיעור ההפרשות מהמשכורת בשנת 2008 הוא 0.83% - חלק עובד לתגמולים, 0.83% - חלק מעביד לתגמולים ו-0.84% חלק מעביד לפיצויים (וביחד - 2.5%).

שיעורי ההפרשות מתוך השכר ילכו ויגדלו בכל שנה עד שנת 2013 – בה יגיע סך ההפרשות ל-15% מהמשכורת (5% עובד ו-10% מעביד).

ברשימה זו, אביא (בהמשכים) הגיגים, שאלות ותמיהות שונות שעלו במחשבתי, תוך כדי לימוד והעמקה בצו הרחבה זה.

ההתייחסות לנושאים שידוברו ברשימה זו, הינה על אחריותי בלבד. ישנם נושאים שיושארו ב"צריך עיון" וישנם נושאים אחרים שאתן להם פרשנות שלדעתי הינה פרשנות מסתברת יותר לעומת פרשנויות אחרות אפשריות.

סקירת הצו תהיה לפי סדר הסעיפים בו.

סעיף 1 קובע: "המבוא לסעיף זה והנספחים, מהווים חלק בלתי נפרד ממנו".

סעיף 2 הוא סעיף ההגדרות.

סעיף 3 – הינו סעיף חשוב מאוד הקובע:

1. את זכאות כלל העובדים במשק לביטוח פנסיוני.

2. את זכאותם של העובדים לבחור את קופת הגמל בה הם יבוטחו, ובלבד שתהיה זו קרן פנסיה או קופת גמל לקצבה.

3. את המועד המאוחר ביותר שעל העובד להודיע למעבידו את בחירתו.

4. את המצב המשפטי מבחינת המעביד, באם העובד לא הודיע לו על בחירתו בתוך המועד הנקוב. במקרה זה, המעביד יהיה חייב להפריש כספים לקרן פנסיה מקיפה חדשה.

5. את זכות העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת על פי כל דין.

להלן נוסח הסעיף, כלשונו:

3. חובת הביטוח הפנסיוני המקיף

א. כל עובד כהגדרתו להלן, שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו להלן, אשר מועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, שהינו או שיהיה חבר במי מהארגונים החברים ו/או שיהיו חברים בלשכת התאום, יהיה זכאי להיות מבוטח עפ"י הסכם זה, ולבחור, בהודעה בכתב למעסיקו בפרק הזמן הקצוב שלהלן, בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקיצבה, שאושרה ע"י הממונה, בה יהיה מבוטח החל מהמועד בו קמה לו זכאותו כקבוע בסעיף 6ה'-ז' להסכם זה, ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות, באותה קופה או בקופה אחרת, והכל בכפוף לאמור בסעיף 6ה'-ז' להלן:

1. מי שיתחיל לעבוד לאחר מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה - 60 יום מיום תחילת עבודתו;

2. מי שמועסק 9 חודשים ויותר לפני מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה - לכל המאוחר ביום 1.2.2008 או לחלופין בסוף החודש שבו יכנס הסכם זה לתוקף, כאמור בסעיף 12 להלן;

3. מי שמועסק פחות מ-9 חודשים טרם מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה - 60 יום לפני מועד זכאותו.

ב. לא הודיע העובד למעסיקו בכתב על בחירתו בפרק הזמן הקצוב הנ"ל על הקופה בה בחר להיות מבוטח כאמור לעיל, יבטח אותו המעסיק מהמועד בו קמה לו זכאותו, כקבוע בסעיף 6ה'-ז' להסכם זה, בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

מובהר כי אין בקביעת המועד להודעת העובד על בחירתו כאמור ברישא של סעיף קטן א' לעיל, כדי לדחות את מועד זכאותו הקבוע בסעיף 6ה'-ז' להלן.

ג. אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותו של העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת על פי כל דין.

בעיות שעלולות להתעורר ביישום הסעיף האמור:

  1. תחולה על עובדות במשק בית

יש בעייתיות בכך שהצו חל על כל סוגי המעבידים והעובדים. כך, למשל, אם מדובר בעובדת במשק בית, יש לה מספר מעבידים שאין כל קשר ביניהם שכל אחד מהם יהיה חייב לבטח אותה בביטוח פנסיוני.

בעוד שלעניין מס הכנסה, הוחרג תשלום המשתלם לעובדת במשק בית מהגדרת שכר עבודה (תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)), ובעוד שלעניין ביטוח לאומי, תשלום דמי ביטוח עבורה נעשה פעמיים בשנה, בדרך פשוטה (תשלום בדואר) ולגוף ממשלתי (המוסד לביטוח לאומי), הרי שהחבות שמטיל הצו על המעבידים הוא תשלום פעם בחודש, לגוף פרטי (וייתכן שכל מעביד לגוף אחר), ובדרך סבוכה יותר (שיק, העברה בנקאית וכו'). (ראה הרחבה בעניין זה במאמרה של עו"ד צפי בן יהודה, באתר כל-עתיד, חשבים).

  1. עובד שביום 1.1.08 עבד כבר בין 7-9 חודשים

נשאלת השאלה מה דינו של עובד שביום 1.1.08 (יום כניסת הצו לתוקף) עובד בין 7 ל-9 חודשים אצל מעבידו, מבחינת המועד האחרון בו הוא יידרש להודיע למעבידו על קופת הגמל שבה בחר?

אם נפרש בדווקנות את סעיף 3(א)(3), היה על העובד להודיע למעבידו על קופת הגמל אליה הוא חפץ שינותבו ההפרשות משכרו, בין התאריכים 1.11.07-31.12.07, כדלקמן.

נניח, לצורך הדוגמא, עובד שביום 1.1.08 עובד 8 חודשים אצל מעבידו. ס"ק 1 לא חל עליו, כי הוא לא התחיל לעבוד לאחר תחולת הצו, ס"ק 2 גם לא חל עליו כי הוא לא עובד כבר 9 חודשים ביום התחולה. הסעיף שחל עליו הוא ס"ק 3. ע"פ סעיף זה, עליו להודיע למעבידו על בחירתו, 60 יום לפני מועד זכאותו.

מועד זכאותו, ע"פ סעיפים 6(ו) ו-6(ז) לצו הינו, 9 חודשים לאחר תחילת עבודתו (בשנת 2008) ולכן במקרה דנן מועד זכאותו הוא: 31.01.08 והמועד להודעה למעבידו הוא 60 יום קודם, הווה אומר: 30.11.07.

יש לשים לב: ביום 30.11.07, טרם נכנס הצו לתוקף ולמרות זאת, הצו מחיל אחריות על העובד לנקוט צעד (הודעה למעביד), עד לתאריך זה – דבר שבלתי מתקבל על הדעת.

גם, לא נראה שלכך התכוונו הצדדים לצו ההרחבה, תוך העדפת האינטרס של המעסיק (זמן התארגנות) על האינטרס של העובד (שנדרש לו זמן סביר להודיע למעבידו על בחירתו), שכן כאשר מדובר בעובד שכבר עובד 9 חודשים ביום התחולה, הרי שלמרות שההפרשות לביטוח הפנסיוני צריכות להיות בגין משכורתו החל מ-1.1.08, הצו נותן לעובד מרווח של זמן עד ל-1.2.08 להודיע למעבידו על בחירתו. בלתי סביר שלעובד שביום 1.1.08 כבר עובד 9 חודשים (להלן: עובד א'), ניתן טווח זמן של חודש להודיע על בחירתו ואילו עובד שעובד 9 חודשים פחות יום או יומיים, נדרוש הודעה למעביד ב-1.11.07 (שלושה חודשים (!) לפני עובד א').

מן הראוי היה לאפשר גם לעובד שעובד בין 7-9 חודשים להודיע למעבידו על בחירתו עד 1.2.08 (כמו לעובד א') או עד למועד תחילת הזכאות (לפי המאוחר).

  1. משמעות הגבלת המועד להודעת העובד

בשולי הדברים נציין כי הגבלת המועד להודעת העובד למעבידו על בחירתו, מאבדת ממשמעותה עקב האמור בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה 2005 (להלן: חוק הגמל), שבידי העובד זכות הבחירה לנייד כספים בין קופות הגמל, בכפוף להוראות חוק זה, ושהוראות הצו אינן סותרות ואינן יכולות לסתור אותו (ראה גם סעיף 3.ג. לצו).

למרות זאת, האמור בסעיף הקודם, יש בו כדי להצביע על כך שהצדדים לצו לא נתנו די את דעתם למשמעויות הוראות הצו ול"מקרי קצה" כאלה ואחרים.

  1. מעבר לקופת גמל אחרת – ביחס למרכיב התגמולים

סעיף 3.ג. מאפשר לעובד לעבור לקופת גמל אחרת על פי כל דין. במאמרה של עו"ד דורית לוז (פורסם באתר מיסים ועסקים – עו"ד ורו"ח רמי אריה) מיום 26.1.08 נאמר כך (ציטוט):

"צו ההרחבה קובע, כברירת מחדל, שהמוצר הפנסיוני יהיה קרן פנסיה מקיפה (או קופת גמל לקצבה), דהיינו חסכון לגיל פרישה, כולל כיסויים למקרה מוות ונכות; ויחד עם זאת: גם מנוסח הצו עצמו (ר' ס' 3.ג. לצו) וגם מכח ס' 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק הגמל") - העובד רשאי לבחור, בכל עת, את המוצר הפנסיוני שלו.

מוצר פנסיוני יכול להיות אחד משלושה אלה:- קופת גמל (קופ"ג), תוכנית ביטוח, קרן פנסיה"

ובהמשך (לקראת סוף המאמר), בהתייחס לסוג הביטוח הפנסיוני על פי צו ההרחבה:

"כאמור לעיל, גם עובד צעיר רשאי, לאמיתו של דבר, לבחור כרצונו כל מוצר פנסיוני. עם כל הכבוד, דעתי שונה מדעתה, כדלקמן:

סעיף 20 לחוק הגמל, לאחר שקובע את זכות הבחירה של העובד לאיזו קופה יועברו כספי הביטוח הפנסיוני שלו, מכפיף זכות זו, בין היתר, להוראה הבאה:

"(1) נקבע בדין או בהסכם כי הכספים שישלם עובד ושישלם מעביד בעדו לקופת גמל יופקדו בקופת גמל מסוימת או בקופת גמל המיועדת למטרה מסוימת, רשאי המעביד להתנות את תשלום הכספים בכך שיופקדו בקופת גמל המיועדת לאותה מטרה של קופת הגמל שנקבעה בדין או בהסכם כאמור, ואולם אם נקבע בדין או בהסכם כי על המעביד להפקיד את הכספים בקופת גמל המיועדת לאחת המטרות המפורטות להלן, רשאי העובד לבחור, לצורך הפקדת הכספים, בכפוף לפסקה (2) ובכפוף להגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, בכל קופת גמל שנועדה לאחת המטרות האמורות או בשילוב של מספר קופות גמל כאמור:

(א) תשלום תגמולים;

(ב) תשלום פיצויים;

(ג) תשלום קצבה;" (ההדגשות אינן במקור- א.ק.).

עינינו הרואות כי אם נקבע בהסכם שהכספים יופקדו למטרת קצבה (קרן פנסיה או קופ"ג לקצבה), לא תהיה לעובד זכות בחירה בקופ"ג למטרת תגמולים (הונית).

זהו בדיוק המצב בעקבות צו ההרחבה. לא מדובר ב"ברירת מחדל" בלבד, אלא בחובה מוחלטת להפקדת הכספים בקופה למטרת קצבה!

ברשימה הבאה גם נבחין שפרשנות אחרת לסעיף זה תעקר מתוכן הוראות שונות בצו ההרחבה!

  1. מעבר לקופת גמל אחרת – ביחס למרכיב הפיצויים

מה לגבי כספי הפיצויים? האם העובד יכול לבחור להעבירם מקופה לקצבה לקופת פיצויים?

ראשית, נציין כי אף אם הדבר אפשרי, אינני רואה כל סיבה לנהוג כך. כספי פיצויים שנמצאים בקופה לקצבה, יוכלו להימשך בבוא העת, בכל מקרה, בסכום הוני. הימצאותם בקופה לקצבה איננה שוללת את הזכות למשוך אותם בצורה חד פעמית (שלא כבכספים שהופקדו כמרכיב תגמולים). אם כך, הפקדת כספי הפיצויים בקופה לקצבה, מאפשרת לעובד, בעתיד, לבחור בין האופציות: לקבל את הפיצויים בבת אחת (סכום הוני) או להשאיר אותם בקופה ולקבל קצבה כל ימי חייו. אופציה כזו לא עומדת לו אם יפקיד את הכספים בקופה הונית לפיצויים, בה יש רק אפשרות בחירה אחת.

מלבד זאת ס"ק 2 בסעיף 20 (הנ"ל) לחוק הגמל, מקנה למעביד את זכות ההתנגדות למעבר כזה, שכן הוא יכול לדרוש שכספי הפיצויים יופקדו לאותה קופה שבה מופקדים כספי מרכיב התגמולים. ייתכן שהוראת צו ההרחבה תבוא במקום התנגדות המעביד, ואף אם לא כן, אין כל סיבה שהמעביד לא ינצל את זכותו זו, כל עוד הוא מסתכן באפשרות (סבירה) שאם יסכים להפקיד את הפיצויים בקופה הונית, הוא מפר את הוראות הצו (זאת פרט לחוסר הנוחות שבפיצול ההפקדות).

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • דורון הורנפלד  (06/02/2008 13:33)
    לאור העובדה שכל קופות הגמל נחשבות עתה כקופות גמל קצבתית "תחילה", הרי שממילא כל ההפקדה , גם אם היא למסלול "הוני", תהיה למסלול קצבתי דה פאקטו. אז מה הועילו הויכוחים?
  • חרסט שמואל  (05/02/2008 19:14)
    האם קרן הפנסיה תשחרר ללא מס את כספי הפיצויים ללא טופס 161 אם לא , כיצד נמלא טופס 161 ללא תיק ניכויים במס הכנסה ?
  • yifaa  (04/02/2008 15:54)
    מהיכן ניתן ללמוד כי אפשרית משיכת כספי פיצויים כסכום הוני חד פעמי כאשר הופקדו בקרן פנסיה? האם בנוסף לכך יהיה פטור מלא (עד גובה התקרה לפיצויים בסעיף 9(7א)) על כספים כספי הפיצויים הנ"ל בעת המשיכה או שמא הזיכוי יהיה רק על 35% כפי שקובע סעיף 9א לפקודה.