שימוש בהליכי גבייה מנהלית ייעשה רק לגבי חוב שהוגדר בדין במפורש

שימוש בהליכי גבייה מנהלית ייעשה רק לגבי חוב שהוגדר בדין במפורש

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 30.07.2008 פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעת"מ 4481/07 דיצי לאון נ' עריית עכו כי שימוש בהליכי גבייה מינהלית ייעשה רק לגבי חוב שהוגדר בדין במפורש וכי חוב שעילתו חוזית לא ייחשב כ"תשלום חובה". להלן תקציר פסק הדין:

1. קבוצת סוחרי בגדים (להלן - "העותרים") עתרו לבית המשפט על מנת שימנע מעריית עכו (להלן - "המשיבה") נקיטת הליכי גביה מינהלים כנגדם מכוח פקודת המיסים (גביה) (להלן – "הפקודה") בגין חובות עבור דמי שכירות ו/או דמי הרשאה.

2. העירייה טענה כי חוב דמי ההרשאה כלול בהגדרה שבפקודה "תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין". ההסמכה לראש העיר, מכוח חוק העזר לקביעת תנאי ההרשאה תוך כדי שימוש בפועל הינם בגדר דין שמכוחו מגיעים למשיבה דמי ההרשאה, על כן אלו הינם בגדר תשלומי חובה ועל כן, ניתן לנקוט בהליכי גביה מינהליים מכוח פקודת המיסים (גביה).

3. בית המשפט קבע, "דמי ההרשאה" שנדרשו מהעותרים אינם בבחינת "תשלום חובה המגיע לרשות על פי דין", "תשלום חובה" הינו תשלום המוטל על אדם על פי הוראה מפורשת בדין. סמכותה של העירייה לנקוט בהליכי גביה מינהלית על הוראת פקודת המיסים (גביה), חלה על גביית מסים. לא די שהדין יעניק סמכות לדרוש תשלום כדי שהתשלום יוגדר כ"תשלום חובה" אלא יש צורך כי דרישת התשלום עצמה תהא בדין.

4. במקרה דנא, הדין לא העניק לרשויות המקומיות כלים לגביה מנהלית של כל חוב שחב להם אדם. הכלל הוא כי חוב שעילתו הינה חוזית, מקורו בהפרת חובות אמון, הפרת חובת זהירות וכדומה כלפי העירייה אינו מאפשר לרשות לפעול לגבייתו במסגרת הפקודה. השימוש בפקודה ייעשה רק כאשר עילת החיוב מצוייה בדין. העתירה התקבלה.