• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםסטודנטים למשפטיםדיני חוזיםפירוש כוונת הצדדים בחוזה לפי תיקון 2 לחוק החוזים בתוקף מינואר 2011

פירוש כוונת הצדדים בחוזה לפי תיקון 2 לחוק החוזים בתוקף מינואר 2011

10.05.2011

פירוש כוונת הצדדים בחוזה לפי תיקון 2 לחוק החוזים

בתוקף מינואר 2011

יואב בן סימון, עו"ד

בחודש ינואר 2011 התקבל תיקון לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 (להלן: "חוק החוזים").

חוק החוזים הינו החוק המרכזי החולש על התקשרויות בין פרטים במדינת ישראל. התיקון דן באופן פרשנות החוזה על ידי בית המשפט.

המצב בעבר – מחלוקות בדבר אופן פירוש החוזה

מתחילת שנות התשעים, נהוגה הייתה השיטה לפיה בית המשפט התחקה אחר כוונת הצדדים תוך שילוב של לשון החוזה ונסיבות חתימתו, כאשר ללשון החוזה ולנסיבות החתימה ניתן משקל שווה בפרשנות החוזה, כך שלנסיבות ניתן כוח פרשני רב, גם שלשון החוזה הייתה ברורה לחלוטין. גישה זו תקעה שורשים עמוקים בפרשנותם של חוזים והכתירוה כ "הלכת אפרופים".

בשנים האחרונות חלה שחיקה בהלכת אפרופים ובית המשפט נטה "להחזיר עטרה ליושנה" וקבע כי ראשית כל יש לשים את הדגש על לשון החוזה ומילותיו, ורק לאחר מכן, ככל שאין ברירה, ורק כאשר לשון החוזה איננה מפורשת וברורה, יש לפנות לנסיבות חיצוניות להסכם. זאת, מתוך הנחה שתפקידו של בית המשפט הוא רק לקיים את כוונת הצדדים כפי שבאה לביטוי בהסכם, וכדי להגיע לכוונה זו יש להסתמך בראש ובראשונה במילות החוזה.

התיקון לחוק החוזים – ההכרעה במחלוקות

ההכרעה במחלוקות הפרשניות אמורה הייתה להיות במסגרת התיקון לחוק החוזים. נוסח סעיף 25 הדן בפירוש של חוזה תוקן כדלקמן:

"פירוש של חוזה (תיקון מס' 2) תשע"א-2011

25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.

(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.

(תיקון מס' 2) תשע"א-2011

(ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.

(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים."

מטרתו של התיקון, הייתה לשים את הדגש בפרשנות החוזה על לשון חוזה, לפני שפונים לנסיבות העניין. רבים רואים בתיקון "קבורת הלכת אפרופים" על ידי הכנסת, אם כי יש שטוענים שניסוח החוק לא בדיוק מגשים את המטרה שלשמה נוצר.

נקודה נוספת אליה יש לשים לב, הוא שחוק החוזים אימץ לחיקו את הכלל אשר היה נהוג עד היום בפסיקה והוא כלל "פרשנות נגד המנסח". החוק קובע כי כאשר לאחד הצדדים הייתה עדיפות בניסוחו, ועולה שאלה פרשנית, יפרש בית המשפט את החוזה לרעת אותו צד מנסח.

המשמעות הפרקטית העולה מהאמור

יש לשים לב עת מנסחים וחותמים על חוזה, שתנאיו וסעיפיו יהיו מפורשים וברורים ככל הניתן, מפורטים במידה רבה (אם כי לא מכבידה מדי) וערוכים בלשון פשוטה ובליווי דוגמאות, אם דרוש כדי להבהיר. כדאי תמיד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בעריכת חוזים והסכמים ולדאוג לניסוח אשר יבטא באופן המיטבי את כוונת הצדדים ותנאי העסקה. אחרת, אנו עשויים למצוא את עצמנו במצב בו בית המשפט מפרש את החוזה שחתמנו ונותן לו משמעות שבכלל לא התכוונו אליה, רק בשל לקות בניסוח החוזה.

מעבר לכך, כאשר יחסי הכוחות בין הצדדים אינם שווים בכל הנוגע לניסוח ההסכם (למשל, עו"ד אל מול צד לא מיוצג), צריך הצד ה"חזק" להיזהר מסעיפים עמומים ולא ברורים כיוון שבמקרה של מחלוקת, הפירוש שייתן בית המשפט לסעיפים שכאלו יטה לרעתו. יחד עם זאת, עדיין יש אחריות ברורה ומפורשת של צד שבוחר שלא להיות מיוצג בעריכת החוזה – לדאוג לכך שהאינטרסים שלו יבואו לידי ביטוי בחוזה, והעובדה שהוא פחות בקיא מהצד שכנגד בניסוח החוזה, לא בהכרח תעמוד לצידו בשעת דין.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • דן כוכבי עו"ד  (12/05/2011 19:28)
    לפי הילכת אפרופים מוטל על שופט לפרש חוזה בשלבים אלה כדי להתחכות אחר אומד דעת הצדדים הסובייקטיביות ; א. לשון החוזה . ב. נסיבות . ג. אומד דעת הצדדים לפי התכלית ומטרת החוזה - האובייקיטיביות . השופט ברק שפיתח את ההלכה הזו במטרה להבטיח שהצד החזק בחוזה לא יפיק ממנו טובת הנאה שלא מגיע לו . השופט דנציגר שהגיע לשפיטה מייצוג בעלי הון מסרב לכבד את הילכת אפרופים . לדידו אין צורך לערוך בחינה בשלב שני ושלישי ודי בכך שאומד דעת הצדדים משתקף בלשון החוזה אף אם בחינתם מובילה לגמירות דעת הפוכה . בעקבות הביקורת יזם ח"כ יבין שלא הבין את הילכת אפרופים תיקון החוק שמזיק לחלשים ומחזק את הצד החזק לחוזה. למרבה הצער התיקון עבר . המזל הוא שיש שופטים בירושלים שימצאו דרך ליישם את התורה הפרשנית שהניח כבוד הנשיא השופט [ בדימוס ] אהרון ברק
  • raffi  (13/05/2011 02:51)
    אני מסכים עם כותב המאמר ויותר עם התיקון בחוק, אומנם רבים מהשופטים פסקו על פי הילכת אפרופים - אך קשה היה למצוא שופטים ועוד בערכאות של בימ"ש שלום, שהיה להם אומץ שיפוטי לפסוק ע"פ אומד דעתם של הצדדים ובפרט לטובת הצד החלש להסכם. כעת גם שופטים עם אומץ שיפוטי לא גבוה במיוחד, יוכלו לפסוק לטובת הצד החלש להסכם.
  • שמוליק  (12/05/2011 21:20)
    ראה דעתו של חשין בפס"ד ארגון מגדלי הירקות.