בהמ"ש העליון מאפשר אפליה לרעה של זוגות נשואים העובדים יחד

בהמ"ש העליון מאפשר אפליה לרעה של זוגות נשואים העובדים יחד

רמי אריה עו"ד רו"ח

פס"ד מלכיאלי אשר ניתן ביום 1.2.2012 נוגע ופוגע לא רק בבני הזוג מלכיאלי, שקורי וכהן שעמדו על זכותם לשוויון בנטל המס לעומת בני זוג אחרים שאינם עובדים יחד לפרנסתם. דינם של עשרות אלפי זוגות נשואים העובדים יחד בעסק שבבעלותם, נחרץ בפסק הדין. מדובר בזוגות נשואים העובדים יחד כגון זוג עורכי דין, זוג בעלי חברה, בעלי חנות בקניון, אדריכלים, סוכני ביטוח, בעל מוסך ואשתו העובדת איתו כמנהלת החשבונות של המוסך ורבים אחרים, שכל עוונם הוא בכך שהם בחרו להינשא ולחיות יחד ולעבוד יחד. לפס"ד יש השלכות רחבות היקף על מיסוי זוגות אלו ויביא לפגיעה בהכנסתם נטו בהיקף של עד כ- 50,000 ₪ לשנה, זאת לעומת זוגות נשואים שאינם עובדים יחד לפרנסתם בעסק שבבעלותם, אלא במקומות עבודה נפרדים. לא בצדק ולא בדין.

הקביעות בפס"ד מלכיאלי סותרות חזיתית את הלכת קלס שניתנה בשנת 2003 על ידי בהמ"ש העליון. בהלכת קלס נדונה כבר סוגיית שיטת חישוב המס לבני זוג ונקבע כי סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה מכיל חזקות ניתנות לסתירה. החלוקה המלאכותית שיוצר בהמ"ש העליון בפס"ד מלכיאלי בין שני חלקי הסעיף, תמוהה במיוחד לאור העובדה, כי לא חל כל שינוי באמור בסעיף 66(ד) לפקודה מימי הלכת קלס לפני שמונה שנים ועד היום ובכלל בעשרות השנים האחרונות.

לא סביר ולא נכון להניח, כפי שמשתמע בפס"ד מלכיאלי, כי בהמ"ש בעניין קלס לא ידע לחלק את הסעיף לשני חלקים שונים. החלוקה המלאכותית לשני חלקים של הסעיף יוצרת פיתרון לכאורה לסתירת הלכת קלס הקודמת לה, בלא כל הסבר היכן נפלה טעות בפסיקת בהמ"ש בעניין קלס.

לפס"ד מלכיאלי תוצאות קשות לא רק בסוגיה הספציפית של שיטת חישוב המס לזוגות העובדים יחד, הקביעות שבו סותרות חזיתית קביעות בפסקי דין קודמים שניתנו בבית המשפט העליון, הן באופן ישיר בסוגית חישוב מס מאוחד או נפרד לבני זוג העובדים יחד בעסק/חברה שבבעלותם והן בסוגיות רבות נוספות לפיהם קבע בית המשפט העליון בעבר, בעשרות פסקי דין שונים, כי הוראות חקיקה אנטי תכנוניות בפקודת מס הכנסה ובתקנותיה הן חזקות ניתנות לסתירה. כגון: הלכת אינטרבילדינג, הלכת פלם, הלכת דבורה ורה שכטר, הלכת בנק קוננטיננטל ועוד הלכות רבות נוספות מבית היוצר של בית המשפט העליון שכרגע נסתרו ונפסלו.

הקביעה בפס"ד מלכיאלי כי יש לתת עדיפות לעקרונות היציבות, הוודאות והפשטות בהוראות המס, מביאה, בהיותה סותרת פסיקות רבות קודמות של ביהמ"ש העליון, למערבולת של אי וודאות באשר ליישומם של דיני המס. תוצאת פסק הדין במשמעותה הרחבה היא כי פסקי דין רבים שניתנו בעבר הלא רחוק על ידי בהמ"ש העליון בטלים ומחוקים, ומכאן הדרך לאי וודאות באשר לתוצאות פרשנות של דיני המס בעניינים שכבר ניתנה בהם פסיקה בעבר קצרה מאד. מעתה, לא נוכל לדעת האם פסיקה שקבעה פרשנות תכליתית עדיין רלבנטית, האם יש עדיפות ל-"מס אמת" והאם יש אפשרות להרמת נטל הוכחה לסתירת הוראות אנטי תכנוניות בדיני המס עדיין בתוקף, או שמא היא בטלה מעיקרה.

עיון בפס"ד מלכיאלי מעלה תהיות ונקודות רבות נוספות לא מובנות. כגון: מה נשתנה מאז הלכת קלס שניתנה לפני שמונה שנים ואפשרה חישוב מס נפרד לבני זוג ועד היום ? מדוע יוצר בהמ"ש כעת חלוקה של סעיף 66 (ד) לפקודת מס הכנסה לשני חלקים, למרות שלשון הסעיף הייתה זהה ללשונו בעת שניתנה הלכת קלס ? מדוע מתיר בהמ"ש העליון אפליה לרעה של בני זוג העובדים יחד בעסק משותף לעומת בני זוג שאינם עובדים יחד ?

מדוע הפרשנות להגדרת "תלות" או "אי תלות" או הגדרת "מקור הכנסה" לא יכולה להיות כפי שפירש כבוד השופט מגן אלטובייה בפס"ד שקורי שניתן בבהמ"ש המחוזי בתל אביב ? מדוע זיהוי של הוראות אנטי תכנוניות ספציפיות יוצר פרשנות כי מדובר בהן ב-"חזקות חלוטות" למה הפרשנות שהן דווקא "חזקות ניתנות לסתירה" אינה הרצויה והנכונה בדין ?

מדוע נמנעת חירותם של בני זוג לעבוד ביחד או להתחתן בניגוד ל-"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ובניגוד ל-"חוק יסוד חופש העיסוק" ? מדוע העיקרון של "מס אמת" על הכנסות בני זוג העובדים ביחד בעסק משותף נדחה ונסוג לעומת פרשנות של יצירת מיטת סדום מוחלטת כביכול של המחוקק ?

כיצד הפרשנות הלשונית הפכה להיות חזות הכול והפרשנות התכליתית רק שולית לה בניגוד להלכת סגנון שירותי תקשוב ופסקי דין רבים אחרים שקידשו את תכלית החקיקה ואת עקרונות היסוד של המשפט בישראל על פני לשון החוק ? או לפחות איפשרו פרשנות מרחיבה וגמישה במקרי גבול בדיוק כפי שנקבע בהלכת קלס בעבר ?

מדוע משאיר בהמ"ש העליון את שאלת האפליה והקיפוח של זוגות נשואים העובדים יחד לפיתרון המחוקק, כאשר ידוע כי למחוקק יש אינטרסים אחרים שאינם עולים תמיד בקנה אחד עם הצדק והדין ואף לא עם חוקי היסוד שהוא עצמו יצר ?

שאלות ונקודות אלו ועוד, יועלו על ידינו כמייצגים של בני הזוג שקורי וכהן, בבקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בערעוריהם שאנו עומדים להגיש לבהמ"ש העליון. אנו נבקש ונדרוש כי בית המשפט העליון יישאר עקבי להחלטותיו בעניין סוגיית חישוב המס הנפרד לבני זוג העובדים ביחד ויימנע ממתן פרשנות המפלה אותם לרעה ויוצרת דין הפוסל ומונע עבודה משותפת מבני זוג בניגוד לכל היגיון כלכלי, צדק חברתי, משפחתי וקנייני.

אני לרשותכם לכל למענה באשר לפס"ד מלכיאלי ועמדתנו ופעולתנו בעניין בדוא"ל [email protected] , וראו הרחבה באתר מיסים ועסקים www.ralc.co.il