• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי מקרקעיןכללים ומאמרים במיסוי מקרקעיןניכוי הוצאות במס שבח במכירת דירה שהושכרה למגורים

ניכוי הוצאות במס שבח במכירת דירה שהושכרה למגורים

14.02.2012

ניכוי הוצאות במס שבח במכירת דירה שהושכרה למגורים

זיו שרון, עו"ד ,  מאיר פורת, עו"ד , ניר הורנשטיין, עו"ד

כאשר אדם מוכר את דירת המגורים אשר הייתה מושכרת לפני המכירה, יחולו כללים מיוחדים בכל הקשור להכרה בהוצאותיו.

לצרכי מס הכנסה,קיימים שלושה מסלולי מיסוי להשכרת דירות מגורים. האחד הינו מסלול הפטור המלא המוגבל בתקרה. השני הינו תשלום מס פירותי רגיל תוך ניכוי מלוא ההוצאות. בשלישי, מס מופחת של 10% ללא ניכוי הוצאות.

 בו.ע. 1123/09 עלתה שאלת הזכאות לניכוי מן השבח של הוצאות פינוי דייר מוגן במכירת דירת מגורים, אשר הושכרה במסלול המס המופחת כאשר לא נוצל  הפטור ממס שבח.

העורר טען כי סעיף 122(ג) לפקודה אוסר ניכוי הוצאות שוטפות. אך פינוי אינו הוצאה שוטפת, לכן יש להתירו לצרכי מס שבח משלא הותר בפקודה. עוד טען העורר כי פינוי הדייר המוגן, הביא לצמיחה במחיר המכירה,  ומהווה הוצאת השבחה.  בנוסף טען  העורר לתשלום מס אמת. וכטענה חלופית, טען העורר כי פינוי הדייר המוגן, הינו עסקה נפרדת בה נמכר נכס ללא תמורה.

ועדת הערר אימצה את טענות  מנהל מס שבח, שאם היה בוחר העורר במסלול המס המלא יכול היה באפשרותו לנכות את דמי הפינוי. היעדר הזכאות לניכוי הינו תוצאה ישירה של המסלול שבחר העורר. לכן הסיקה הועדה כי אם היה בוחר העורר במסלול המס המלא, היה רשאי לנכות את הוצאות הפינוי לפי הפקודה,  ולכן אינו עומד בתנאי סעיף 39 רישא לחוק.

הועדה הוסיפה כי הסתמכה על לשון סעיף 122(ג) לפקודה, ממנה ניתן להסיק כי המחוקק ביקש למנוע גם הוצאות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה. ומשכך לגישתה דמי הפינוי מהווים הוצאה הונית שאינה שונה מהוצאת פחת, ולכן אין להתירה. הועדה אף קבעה שטענת פיצול העסקאות הינו מלאכותית, כיוון שעסקת פינוי הדייר, אינה יכולה להשיא הכנסות במנותק מהבעלות.

לדעתנו פסק הדין לא לקח בחשבון את העובדה שלא כל דמי הפינוי מוכרים בפקודה ועל כן, רכיבי דמי הפינוי שאינם מוכרים בפקודה, צריכים להיות מוכרים בעת מכירת הדירה בהתאם לסעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין. 

שאלה דומה עשויה לעלות במכירת דירת מגורים בה נעשה שימוש במסלול הפטור.

רשות המיסים טוענת בהוראת הביצוע (מ"ש 5/07). כי כאשר בחר הנישום להחיל על הכנסות השכירות את מסלול הפטור המלא חל דין זהה במהותו למסלול המס המופחת על אף שבהוראת החוק לא נקבעה הוראה מפורשת הדנה בהסדרי המיסוי שיחולו בעת מכירת הדירה.

דווקא לאור פסק הדין של ועדת הערר, ולאור טענת רשות המיסים כי יש לבחון את לשון החוק, אנו סבורים כי היות והמחוקק באופן מפורש לא מונע התרת הוצאות במכירה למי שבחר במסלול הפטור, ניתן יהיה לדרוש את התרת ההוצאות במכירה.

 

הכותבים הינם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין  וממשרד אלתר עורכי דין

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני