חבות ביטוח לאומי על עובדים מבית המגורים

חבות ביטוח לאומי על בוחני בחינות בגרות מהבית

רו"ח  ד. ק. שואל:

מורה שעובד במשרד החינוך במשך כל השנה ומקבלת את משכורתה החודשית ממשרד החינוך.

בקיץ בדקה בחינות בגרות בביתה ונחתם חוזה לחוד על עיסוקה זה בינה ובין משרד החינוך שזו עבודה בקבלנות ואין יחסי עבודה בינה ובין משרד החינוך בהקשר עבודה בלעדית זו. העבודה מבוצעת בבית המורה ונערכה במשך חודש אחד.

השאלה:

האם יש חובה לשלם ביטוח לאומי בגין עבודה זו ומי המשלם?

עו"ד, רו"ח רמי אריה משיב:

צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב – 1972 (להלן – "הצו"), מפרט סוגי התקשרויות בין משלמי תשלומים למקבלי תשלומים, אשר יסווגו כעובדים עצמאיים או כעובדים שכירים לפי סוג ההתקשרות.

התוספת הראשונה לצו מפרטת סוגי עובדים שיסווגו כעובדים שכירים לעניין חוק הביטוח הלאומי, וכוללת, בין היתר, מרצים, מורים או מדריכים, אך לא בוחנים.

התוספת השנייה לצו מפרטת סוגי עובדים שיסווגו כעובדים עצמאיים לעניין חוק הביטוח הלאומי, וכוללת, את "המבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה", כאשר בגדר תנאי העבודה נרשם: "בכל תנאי העיסקה, ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו".

סעיף 3 לצו האמור קובע כי:

  "מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט בטור א' בתוספת השנייה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לעניין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי הגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק".

("החוק" – הכוונה לחוק הביטוח הלאומי. 

ההדגשה שלי – ר. א. )

דהיינו, עצם סיווג העובד בתוספת השנייה אינו מספיק, ויש לבדוק גם את קיום תנאי הגדרת "עובד עצמאי" לגבי תנאי העסקתו, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק.

סעיף 1 לחוק קובע כדלהלן:

"    "עובד עצמאי" – לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

(1)     הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע.

(2)     הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל- 50% מהשכר הממוצע.      (כיום – 3,482 ₪ - ר.א.)

(3)     הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א'   (כיום -  1,045 ₪ - ר. א.)   "

מכאן, כי הגדרת העובדת האמורה כעצמאית, תלויה בהתקיימות אחד משלושת התנאים האמורים בהגדרת עובד עצמאי לגביה. לעניין זה, אין רלבנטיות לעובדת היותה שכירה במקביל במשרד החינוך. הבדיקה תעשה לגבי החודש האחד שבו עבדה. שכן, הבחינה תעשה לתקופה הרלבנטית.

במידה והעובדת האמורה תיכנס להגדרת "עובד עצמאי" הרי חבות התשלום בדמי ביטוח תחול עליה.

במידה ואינה נכנסת להגדרה, הרי תחשב כמי שאינה עובדת לעניין הכנסה זו, ובהנחה שהיא ממשיכה לקבל שכר ממשרד החינוך גם בחודש הרלבנטי, הרי לא תהא חייבת בדמי ביטוח נוספים כל שהם.