• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהמיסוי שווי רכב צמודהחלטת מיסוי נגד שימוש ביומן רכב לקביעת שווי רכב צמוד

החלטת מיסוי – נגד שימוש ביומן רכב לקביעת שווי רכב צמוד

30.07.2012

החלטת מיסוי – נגד שימוש ביומן רכב לקביעת שווי רכב צמוד

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 30.7.2012, פורסמה החלטת מיסוי 4586/12 על ידי רשות המיסים בישראל, לפיה ניתנה "החלטת מיסוי שלא בהסכם" בה סירבה רשות המיסים לבקשת קבוצת טכנאי שרות מעליות המיוצגת על ידי משרדנו, לאפשר להם לקבוע כי שווי השימוש לצורכי מס של רכב העבודה שבהם הם משתמשים לצורכי עבודה וגם לאחר שעות העבודה לצרכים פרטיים, ייקבע לפי מספר הקילומטרים הפרטי שייסע כל טכנאי ביחס למספר הקילומטרים הכללי שהרכב ייסע בכל חודש.

מדובר בטכנאי מעליות בחברה המספקת את שירותיה ללקוחותיה 24 שעות ביממה, באופן רצוף, ללא הפסקה במשך כל ימות השבוע. בכל יום 10% מהטכנאים משמשים ככוננים מהבית מעבר לשעות עבודתם. הטכנאים נוסעים לאתרי הלקוחות ישירות מביתם לפי יומן משימות המעסיק. בכלי הרכב מאוחסן ציוד עבודה וחלפים באופן קבוע ואסורה נהיגה עליהם בידי בני משפחה.

הטכנאים טענו כי יותר מ- 75% מהשימוש ברכב (בהתאם לחישוב קילומטרים), הינו למטרת עבודה ולצרכי מתן שירות. בהתאם לכך, ביקשו הטכנאים לקבוע את שווי השימוש הפרטי ברכב, על פי חישוב פרטני של כל עובד בנפרד. כך, ששווי השימוש ברכב לעובד יהיה בהתאם לחלק היחסי מסך העלות הכוללת של השימוש ברכב, לפי יחס הנסיעות הפרטיות בפועל של כל עובד מסך הנסיעות ברכב.

בהחלטת המיסוי נקבע כי, יש לדחות את הבקשה. יש לחייב את הטכנאים בשווי שימוש ברכב כאמור בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז- 1987 (להלן: "התקנות"). בהחלטה הובהר כי שווי השימוש ברכב נקבע בתקנות מכוח סמכותו של שר האוצר לפי סעיף 2(2)לפקודת מס הכנסה ובהתאם לרכב שהוצמד לעובד.

דעתנו המקצועית , בהתאם לחקיקה ולפסיקה בעניין זה ובעניינים דומים היא הפוכה. אנו סוברים כי בהחלט ניתן בדין לערוך שווי שימוש פרטי ברכב לפי חישוב נסיעות ספציפי.

חשוב לזכור כי "החלטת מיסוי שלא בהסכם" אינה מחייבת את מבקש ההחלטה לנהוג לפיה. סעיף 158ג (ה) לפקודת מס הכנסה קובע מפורשות כי: "על החלטת מיסוי שלא בהסכם ניתן לערער כחלק מערר או ערעור על השומה".דהיינו: המחוקק שמר על זכותו של מבקש החלטת מיסוי כשלא אושרה הבקשה - לא לנהוג לפיה ולהעמיד אותה לביקורת שיפוטית.

לגופו של עניין, דעתנו היא כי היות והתקנות קובעות שווי שימוש פרטי בסכום גלובלי אומדני המעריך את שווי השימוש הפרטי ברכב על ידי העובד. הרי חישוב ספציפי ומדויק של שווי השימוש הפרטי, גובר על האומדן שבתקנות. כך נקבע בענייןעיריית נהרייה (עמ"ה 872/06) בענייןמעלה אדומים (עמ"ה 131/08) בעניין על-רד הנדסת מעליות בע"מ (ע"ש 1097/04), בעניין ורה דבורה שכטר (ע"א 5359/92) בעניין בנק קונטיננטל (ע"א 2343/05) ובפסקי דין רבים נוספים של בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון שניתנו בעניין שווי רכב ובעניינים דומים.

בהלכת בג"צ להב (בג"ץ 1878/09) , נקבע מפורשות כי אין להשוות בין שווי ארוחות של עובד בביתו או בתחום מקום עיסוקיו לבין שווי הארוחות כאשר הוא בעבודה (סעיפים 29-32 לפסה"ד). כך גם בעניין הוצאות הרכב, אין שווי זהה ולו בחלק הפרטי בלבד, לרכב שבבעלות העובד ויש לו שליטה מלאה על הנסיעות בו ועל ק"מ הנסיעה ועל תחזוקת הרכב, לשווי השימוש ברכב מעסיק, אשר בו הבלאי, ירידת הערך, שווי הביטוחים, צריכת הדלק וכו' הם גבוהים בהרבה, הרכב עמוס בציוד וחלפים ואין זכות נהיגה לבני משפחה.

בנוסף, סכום שווי השימוש הפרטי ברכב שנקבע כיום בתקנות הינו גבוה ביותר ולמעשה משקף את כל הוצאות הרכב. העובד נדרש לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי או המעסיק במקרה של גילום המס, במלוא הוצאות הרכב, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה כי במקרים של רכבי עבודה המשמשים את המעסיק, רוב הנסיעות ברכב הן לצורכי המעסיק ולא לשימוש העובד. במילים אחרות: העובד משלם מס מלא על זקיפת שווי טובת הנאה שהוא לא מקבל למעשה.

אכן, לשר האוצר ניתנה סמכות לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה לקבוע תקנות בדבר דרך חישוב שווי השימוש הפרטי ברכב צמוד. אולם, כפי שנקבע בעניין בג"צ לה"ב שהוזכר לעיל, חייב שר האוצר להשתמש בסמכותו זו בסבירות ראויה. אין מניעה עקרונית שייקבעו הוראות אומדניות, אך באותה מידה, מתוך הכלל שאין זוקפים שווי טובת הנאה גבוהה יותר מזו שניתנה לעובד בפועל, חייב שר האוצר להשתמש בסמכותו על פי הדין ולאפשר חישוב שווי השימוש הפרטי לפי הנסיעות בפועל, בדיוק כפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט שהוזכרה מעלה. יש לזכור כי הסמכות היא לקבוע תקנות לקביעת שווי השימוש הפרטי. שר האוצר חייב לקבוע את התקנות באופן שישיגו תכלית זו באופן הנכון והמדויק ככל האפשר במיוחד כשניתן להשיג תכלית זו בקלות יחסית על ידי שימוש ביומן נסיעות מפורט.

אשר על כן, קיימת הצדקה בדין לקבוע כי שווי טובת הנאה בשל השימוש הפרטי ברכב צמוד של כל אחד מהם, ייקבע לפי מספר סך הק"מ לשימוש פרטי של הנהג בכל חודש לפי יומן העבודה, מחולקת בסך הק"מ שנסע הרכב באותו חודש לפי יומן העבודה, כפול כלל ההוצאות החודשיות להחזקת הרכב בפועל באותו חודש.

תמוה מאד כי בהחלטת המיסוי, לא ניתנו כל נימוקים לקביעות האמורות בה וקיימת התעלמות מוחלטת מכל הפסיקה בעניין זה. נראה לנו כי בהחלט עוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין זה והסוגיה עוד תגיע שוב לפתחו של ביהמ"ש להכרעה במחלוקת בין עמדת רשות המיסים לבין חוות דעת שניתנות בעניין זה הנותנות פרשנות אחרת מזו של רשות המיסים לשאלת אופן חישוב שווי הרכב הצמוד.

כך או כך, חשוב כי כל העורכים זקיפה של שווי שימוש פרטי על פי יומן נסיעות הרכב בחישוב ספציפי, יצטיידו בחוות דעת בכתב שתפרט את הנסיבות והתפעול של הרכב בעסקם (ולא יסתפקו בייעוץ כללי או בחוות דעת כוללנית) ויתנו לשיטת החישוב גילוי נאות ומלא לרשויות המס, כנדרש בעניין תנובה (ע"פ 845/02) ובעניין טגר (ע"פ 5672/05).

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • משה ממן, רו"ח  (01/08/2012 16:28)
    א. כל הכבוד לרמי אריה על המאבק בחוסר צדק המשווע בנושא זה ובנושאים אחרים המהווים עיוותי דין. ב. הנושא של שווי שימוש ברכב חייב לעבור שינוי יסודי כיוון שלרוב אין קשר בין המציאות לבין השווי בפועל!!! לדעתי יש לפנות לתיקון החקיקה בנושא ולהציג את הנתונים כהווייתם בפני חברי וועדת הכספים. אשמח להיות לעזר לשינוי החקיקה.
  • גליה  (04/08/2012 21:03)
    האם מישהו שם לב: בחוברת "דע זכויותיך" ל-2011 רשום ששווי שימוש טלפון נייד בשנת 2011 הינו 110 ש"ח לחודש. לעומת זאת בלוח ניכויים רשום 100 ש"ח לחודש וכך גם בעידכונים של "מיכפל" וכו'! ואפילו ב-2012 נשאר 100 ש"ח לחודש. פניתי עם השאלה הזו לרשות המיסים במייל וקבלתי יופי של תשובה: "נא לפנות למחלקת ניכויים". האם מישהו הצליח לפתור את החידה?
  • טל  (02/08/2012 06:22)
    ראשית - כל הכבוד לרו"ח רמי אריה על מלחמתו העיקשת בנושא זה, אני מסכים איתך וחושב שהגיע הזמן להגיש תביעה בנושא עד לבג"ץ אם צריך. בהמשך למר דן לגבי השווי טלפון נייד - 85 ש"ח שווי זה תעריף של שנת 2007 היום השווי הינו 100 ש"ח (תראה שהמעסיק שלך לא טועה) כעת, כל ההתלהמות סביב שווי נייד אינה מוצדקת, הפקודה אומרת בפירוש מחצית מהחשבון (כולל מע"מ) או שווי (נכון ל-2012) של 100 ש"ח הנמוך מבין, כך שאם החשבון שלך יוצא 89 ש"ח בהוט מובייל השווי יהיה רק 44.5 ש"ח.
  • דן  (01/08/2012 15:31)
    לא ייתכן שאני יכול לקבל תעריף של 88 ש"ח את הסל הגדול ,ואני משלם בשכר שווי 85 ש"ח
  • ניצן  (01/08/2012 16:16)
    אכן, אני עוקב כבר כמה שנים מאז טולתי בנושא זה ע"י רמי אריה, וכל פעם שרשות המיסים מחליטה נגד רוח הפסיקה ההולכת ומצטברת בנושא זה, אני שואל את עצמי האם יש אפשרות להגיש בנדון תביעה ייצוגית?
  • tz`996@017.net.il  (01/08/2012 16:17)
    ללא תוכן
  • שרון כ.צ.  (02/08/2012 08:26)
    ההוראה בנושא שווי לטלפון נייד קובעת שהשווי שיזקף הינו בסך 100 ש"ח או 50% מסכום ההוצאה.
  • ענת  (01/08/2012 19:41)
    האם אפשר לחייב את המעסיק לנהוג לפי שווי הרכב האמיתי- גם לבעלי יש רכב מהעבודה ורוב הנסיעות שלו הם לצרכי עבודה. עובדתית הוצאות הרכב שלו ביחס לחבריו לעבודה הם נמוכות משמעותי- דלק, ק"מ וכו' ..
  • אילנה141  (31/07/2012 10:28)
    גם בעניין זה יש צורך בעידכון. נכון להיום שווי השימוש עולה על הסכומים שמשלמים בפועל...
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש אוקטובר
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר