• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

מחברת ביטוח לאומי 2

03.05.2004

ביטוח לאומי
קיימים כמה סוגי גמלאות:
1. גמלאות שיעוריות-משולמות לפי שיעורמהשכר הממוצע במשק (עומד היום על 6,964 ₪).
קצבת הזקנה הבסיסית עבור אישה שלאעבדה מחושבת כ- 16% מהשכר הממוצע במשק בניכוי 4% קיצוץ בשל חוק ההסדרים.
2. גמלאות המחליפות שכר – קצבת שארים בגובה 60% מההכנסה שהייתה לעובד לפני פגיעתו. כגון: דמי לידה, בטוח נפגעי תאונות.
גמלאות לזמן ארוך – קצבת זקנה, קצבת שאירים, נכות כללית.
3. גמלאות לזמן קצר – דמי לידה, אבטלה, מילואים.
4. גמלאותבמימון ביטוח לאומי – מדובר בקרנות שהביטוח הלאומי פותח בגין כל גמלה וגמלה. שיטתהתשלום – מחלקים את הסכום הכללי שהעובד מפריש לביטוח הלאומי לקרנות השונות.
כאשר העובד מקבל את הגמלה הוא מקבל אותה מתוך הקרן.
כאשר אין מספיק כסף בקרןאזי לעיתים מימון הגמלאות נעשה על ידי האוצר או שפשוט מקצצים בגמלאות.
5. גמלאותבמימון האוצר/ משרד הבטחון – משולמות מתוך המסים. בד"כ הקריטריונים לתש' יותרנוקשים. כגון: גמלת נכות כללית, הבטחת הכנסה (="מי" שאין לו משכורת, ואילו השלמתהכנסה= מי שאין לו מספיק משכורת)
6. גמלאות המתעדכנות עפ"י השומה למ"ה- אתהגמלאות המחליפות הכנסה מחשבים מחדש, בהתאם להכנסה המבוטחת המתעדכנת לפי השומה.
7. גמלה חוסמת- גימלה המשולמת על ההכנסה שדווחה למקדמות, במידה וקרה האירועהבטוחי והתברר כי שולמו מעט מקדמות ביחס להכנסה בפועל אזי לא ניתן לעדכן את הגמלהעפ"י ההכנסה בפועל. חלה על פגיעה בעבודה מעל 90 יום, קצבאות נכות מעבודה, מענק נכותמעבודה.
ולכן יש לבדוק כל שנה את צפי ההכנסות בשנה הקרובה ובהתאם להחליט האםלהגדיל/ להקטין את המקדמות.
מושג ההתיישנות בביטוח לאומי
* במידה ותביעהלקבלת גמלה אינה מוגשת מרגע האירוע הביטוחי מתחילה ההתיישנות.
- קצבת נכות- החל מ-1/03 הזכות לגימלה נעלמת אם עוברים 12 חודשים מיום הזכאות.
- קיצבת זיקנה–קבלה גימלה רטרואקטיבית עד 12 חודשים אחורה.
- דמי אבטלה – צריך לעבוד שנהמתוך שנה וחצי לשם קבלת הגימלה.
אם עבד רצף במשך השנה – ניתן להגיש תביעה תוךחצי שנה מיום הפיטורין
אם לא עבד רצוף במשך השנה – יש להגיש תביעה מיידית.
- תגמולי מילואים – ניתן לקבל הפרשים אחורה החל משנת 92
* במידה ונתבעה גימלה שלאכדין – אין עליה התיישנות ולבסוף יתקבל החזר.
* בביטוח לאומי צריך לתבוע אתהגמלה על מנת לקבלה ע"י מילוי טפסים מיוחדים של ב"ל.
* לאחר שמגישים תביעהלביטוח לאומי לא ניתן להתחרט.
* אי אפשר לקבל 2 גמלאות על אותהעילה
זכויות לגמלאות במצבים שבהם התובע לא מילא אחר כל הדרישות
* אדם החבלב"ל אינו זכאי לקבל גמלה. במידה ושילם את חובו (הכסף שישלם ילך אחורה בשל בעייתעומק הפיגור) טרם קרות האירוע הבטוחי אזי זכאי לגימלה, במידה ושילם חובו לאחר ארועהבטוחי אזי לא יקבל את הגמלה בגין אותו אירוע.
אחריות על הדיווח וניכוילב"ל:
א) שכיר – המעביד אחראי לנכות ולדווח לב"ל , במידה ולא מבצע זאתהסנקציות:
1) הברוטו של העובד הופכת לנטו ויש לגלם מתוך המשכורת את דמי הבטוחבגין חלק העובד + תש' חלק מעביד +קנסות+הצמדה
2) דורשים מהמעסיק היוון גמלאותהבטוח העתידיות בגין העובד
ב) עצמאי – האחריות לניכוי ודיווח לב"ל מוטלתעליו
ג) לא עצמאי ולא שכיר – אחראי על הדיווח לב"ל בעצמו. גם על הכנסות משכ"ד ישלשלם דמי ביטוח.
קריטריונים לקביעת מעמד המבוטחים בב"ל
לכל אדם נקבעמעמד במוסד לביטוח לאומי, שעל פיו משולמים דמי הביטוח ועל פיו נקבעת הזכאותלגמלאות.
עובד שכיר זכאי לכל הגמלאות, דהיינו יש לעובד שכיר את מרבית הזכויותבביטוח לאומי.
לצורך קביעת הזכויות והחובות שיש לכל אדם קיימים כמהקריטריונים:
1. גיל–
א. עד 18 -אין ב"ל. למעט אם עובד ואז תש' ב"ל חל עלהמעסיק.
ב. מעל 18 – אם התגייס עד גיל 21 פטור מתש' דמי בטוח (הצבא משלם ב"ל), למעט אם עובד/ יש הכנסות אחרות ואז צריך לשלם לב"ל.
אם לא נקבע מועד גיוס/ גיוסבגיל 21 – חייב בתש' דמי ב"ל ובריאות.
ג. 18 - 60 (אישה) /65 (גבר) – רוב האוכ' חייבת בתשלום ב"ל.
ד. 60 - 65 (אישה) / 65 - 70 (גבר) – "הגיל המותנה" – גיל שבומגיעה קצבת זקנה במידה אך היא עלולה להישלל בשל הכנסה מעבודה/ הכנסות פאסיביותמגובה מסוים.
במידה וקיימת הכנסת עבודה- תש' בהנחה לב"ל, הכנסה פאסיבית–אין תש' ב"ל
כאשר יש הכנסות פאסיביות וקצבה – נשלם בטוח בריאות????
ה. 65 (אישה) או- 70 (גבר) ומעלה – "הגיל המוחלט" – הגיל שבו מתקבלת זכאות מוחלטת לקצבת זקנה.
בעתקבלת קצבת זקנה- לא משולמים דמי ביטוח, למעט אם קיימות הכנסות מעבודה. כמו כן בטוחבריאות מנוכה מהקצבה.
2. מין ומצב משפחתי – דמי בטוח חובה (דמי בטוח לאומיודמי בטוח בריאות), למעט:
א. אשה נשואה (כולל ידועה בציבור) שהיא עקרת בית וב"זתושב ישראל, מבוטח כחוק והיא אינה שכירה/ עצמאית.
ב. אשה אלמנה המקבלת קצבתשארים/ תלויים מהמוסד לב"ל בישראל והיא עקרת בית (לא שכירה/ עצמאית)
עקרות ביתאלו הפטורות מתש' לב"ל ודמי בריאות (גם אם יש להן הכנסות פאסיביות), אך הן מבוטחותבבטוח בריאות ומבוטחות באופן חלקי בענפי הב"ל.
3. מצב בריאותי–
א. נכה עבודה בשיעור 100% לצמיתות,
ב. נכה כללי (נכה בעל נכות רפואית וגם בעל נכותתפקודית – 75% נכות לשנה לפחות/ לצמיתות) – ומקבל קצבה לשנה לפחות.
אדם המקבלפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודה זכאי לקבל פטורים גבוהים אך יתכן ועדיין מסוגללעבוד ולפיכך צריך לשלם דמי ביטוח רגילים.
במצבים אלו
אם הנכים לא עובדים -ישפטור מתש' לב"ל אך חייבים בדמי בטוח בריאות המנוכים מהקצבה.
במידה והם עובדים- המעביד חייב לשלם עבורם בטוח נגד פגיעה בעבודה ובטוח בריאות מופחת.
4. תושבות
כל עוד אדם תושב ישראל לפי קביעת ב"ל גם אם שוהה בחו"ל לתקופה מסוימתלמטרות שונות – מבוטח בבטוח לאומי ובטוח בריאות.
ברגע שאדם מתנתק מישראל – אינומבוטח.
ב"ל בוחן תושבותו של אדם בישראל לאחר 5 שנות שהות בחו"ל לפי הקריטריון"מרכז החיים" וכן, האם קיימת כוונה לחזור מתי שהוא לישראל
א. במידה והאדם אינומעביר מידע בסוגיית תושבותו אזי המוסד לביטוח לאומי שולל את "התושבות".
ב. במידהוניתן מידע בנושא אזי ב"ל יבחן את התושבות בהתאם לקריטריונים כאמור.
* כאשרמדובר בסטודנט – תק' השהייה בחו"ל יכולה להיות מעבר ל- 5 שנים מלבד המקרים שבהם החללעבוד, ללמוד או לרכוש נכסים בחו"ל המצביעים על מרכז חיים בחו"ל.
* המוסד לב"לרשאי לבחון מחדש תושבות ולהחליט רטרואקטיבית לשלילתה- תש' ששולמו לב"ל בגין תק' זויוחזרו צמודים. וכן ביטול הגמלה שהיה זכאי לה בגין אותה תק'.
- תושב חוץ שעובדבישראל חייב בתש' דמי ב"ל.
תושב ישראל השוהה בחו"ל לתקופה העולה על 6 חודשיםרצופים (לא נשלח ע"י חב' ישראלית/ אינו פנסיונר בפנסיה מוקדמת)
א. חייב בתש' דמיבטוח בריאות וב"ל באופן אישי (לצורך שמירת רצף זכויותיו)
התושב מבוטח בישראל כמישאינו עובד/ אינו עצמאי-
במידה ויש לו הכנסות בארץ - משלם דמי בטוח עפ"י הכנסתובארץ
במידה ואין לו הכנסות בארץ - משלם דמי בטוח לאומי ובריאותמינימליים.
ב. במידה ומקבל בארץ גמלה מב"ל – זכאותו להמשך תש' הגמלה אינהוודאית, כאשר זכאות לקצבת ילדים תופסק ברגע מיציאתם את הארץ וגמלאות בגין שכרנעלמות.
* בפנסיה מוקדמת מנכים דמי בטוח מהפנסיה.
מעסיק תושב ישראל שולח עובדתושב ישראל לחו"ל מטעמו וההסכם נקשר בישראל
העובד מבוטח כעובד שכיר בישראל ומשלםדמי ב"ל ובריאות. כמו כן הוא ובני משפחתו זכאים בדר"כ לגמלאות שהיו זכאים להן אילושהו בישראל+טיפול רפואי בישראל.
מוגבל לתק' של 5 שנים.
בני משפחה שוהיםעם המבוטח שהינו תושב ישראל בחו"ל
אם הבעל מבוטח כתושב ישראל- הרי שגם בת הזוגשאינה עובדת וילדיהם מבוטחים בב"ל ובטוח בריאות כל עוד נחשבים לתושבי ישראל.
אםהאשה מבוטחת כתושבת ישראל- ב"ז והיא חייבים בדמי בטוח.
* גם אם שני המשפחה היושוהים בארץ היו זכאים לגמלאות.
מבוטח שאינו תושב ישראל
1. נשלל ממנוביטוח בריאות ממלכתי.
2. מאבד את הזכויות בביטוח לאומי לתקופה שאינו תושב – אםקיבל גמלה כלשהי עליו להחזיר אותה. (אין קצבת ילדים/ זקנה/ נכות כללית...), וקיימיםכללים מתי יוכל להמשיך ולקבל גמלה.
- במידה ובני המשפחה נשארים בארץ הם נשאריםתושבי ישראל – בת הזוג הופכת להיות מבוטחת וחייבת בתש' דמי ב"ל ובריאות גם אם אינהעובדת ולכן זכאים לכל הגמלאות.

קצבת זיקנה (בדיקת תושבות בעת הדרישה לזכאותואחרי הדרישה)
- אם בעת דרישת הזכות היה תושב ישראל וגם לאחר דרישת הזכות היהתושב ישראל- אין בעיה.
- אם בעת דרישת הזכאות היה תושב ישראל ולאחר מכן נסעלחו"ל – המשך זכאותו לקצבה אינה ודאית ותלויה בהמשך היותו תושב ישראל
-אם תושבישראל שהה בחו"ל לתק' הקטנה מ- 5 שנים ונכון ליום דרישת הזכאות היה בישראל ועמדבהגדרת תושב ישראל ולאחר קבלת הזכאות שב לחו"ל - בתום תק' 5 שנים מיום שיצא את הארץלראשונה נבחנה תושבותו מחדש והתברר כי אינו תושב ישראל, אזי תושבותו תשללרטרואקטיבית כלומר בעת דרישת הקצבה לא היה תושב ישראל.
במידה ולאחר קבלת הזכותנשאר בארץ – אין בעיה
- הותק לקצבת זקנה שצבר תושב ישראל נשמר לו, כך שיוכללנצלן כשיחזור משהותו בחו"ל ויחשב שוב לתושב ישראל בעת דרישת הקצבה.
תקופתהמתנה- חל החל מ- 1/3/01 על:
1. אדם נסע לחו"ל והפסיק לשלם לביטוח לאומי. כאשרחזר עדיין נחשב לתושב ולכן נדרש לשלם רטרואקטיבית לביטוח לאומי בכדי להיות זכאילהטבות.
2. אדם נסע לחו"ל, שילם לביטוח לאומי במשך כל התקופה ששהה בחו"ל אך כאשרחזר לארץ הוכרז כמי שאינו תושב ישראל.
אדם שהה 183 יום בחו"ל מתוך כל השנההמתחילה ב- 1/3/x1 – 1/3/X2 (החל מ- 1/3/01) ="שנת" היעדרות
אם יש 2 שנות היעדרותרציפות על כל שנת היעדרות יש תקופת המתנה של חודשיים כדי לזכות מחדש בבטוח בריאותממלכתי.
אדם שהה בחו"ל בתקופה שבין 1/5/01 – 1/5/04 יאלץ להמתין 6 חודשים= חודשיים * שלוש שנים.
ניתן לפדות את תקופת ההמתנה – אם במשך 12 חודשים לפניהחזרה לארץ החל התושב החוזר בתשלום של 4,500 ₪ לחודש – לא יצטרך להמתין.
5. עיסוק- בדיקת לפי הסדר שכיר/עצמאי/לעלע
קיימת חשיבות להבחנה של מעמד העובד השכירכלפי ב"ל לאור הזכויות שמעניקים להם.
מעמד המבוטח נבדק בעת הבקשה לגמלה
א. שכיר = "עובד" – כל מי שמתקיימים לגביו אחד מהבאים:
1. קיום יחסי עובד-מעביד(בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה–
קיום שליטה ופיקוח על העובד , השתלבות בארגון– מהווה חלק מהמערך הארגוני והמנהלי של הארגון, מי מספק הציוד, שיטות רישום ברשויותהמס וצורת תש' השכר- חשבונית/ תלוש שכר, מבחן הקשר האישי- העובד מבצע את העבודהבעצמו, , מי משקינע בעסק)
2. אם מדובר בבני משפחה יש יחסי עובד-מעבידמיוחדים.
א. מבחנים לקיום יחסי עובד מעביד בהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה: קיוםהתקשרות חוזית ביניהם, קיום מסגרת קבועה של ש"ע, בת זוג מקבלת שכר ריאלי בתוספתתנאים סוציאליים, בת הזוג משתמשת בכלי העסק, בת הזוג כפופה למרות המעסיק, קיום יחסיעובד מעביד לפני ואחרי הנישואין, לב"ז מקצוע מיוחד כגון רו"ח, עו"ד ולבת הזוג איןמקצוע זהה והיא עובדת כשכירה אצל בן הזוג
ב. בן משפחה (הורים, ילדים, נכדים אואחים) יחשב כשכיר גם אם לא מתקיים יחסי עובד מעביד עם קרובו בהתקיים התנאים:
1. עבודה סדירה בעסק
2. אילולא עבודת בן המשפחה אזי מישהו אחר היה עובדבמקומו.
3. הכנסתו של בן המשפחה תהיה שווה למשכורת, שהייתה משולמת לעובד אחרשהיה מבצע את אותו תפקיד.
ג. "עזרה משפחתית" – עבודה על ידי בני המשפחה שאינהבעלת מאפיינים של יחסי עובד מעביד.
3. צו סיווג מבוטחים – במקרים בהם קיים קושילסווג את מעמד המבוטח הצו קבע תנאים שיסייעו להחליט אם שכיר/עצמאי/לעלע.
בתוספת1- המבוטח רואים בו כשכיר למרות שהוא עצמאי ולכן המעסיק אחראי על התשלומים המנוכיםמהחשבונית שניתנה מהעצמאים , הדיווח וכל שאר החובות. כגון:
* מרצים/ מדריכיםאשר מוזמנים מראש ל- 7 הרצאות לפחות או הסכם עבודה לרבע שנה – נחשבים כשכיריםלצורכי ב"ל. המזמין ישלם את דמי הב"ל בגין המרצים.
* שומר/עובד ניקיון אשר תחוםעבודתם נקבע מראש.
* הופעה של אמן- אם במוסד- הסכם עבודה מראש לרבע שנה /5הופעות. הופעה באמצעי תקשורת ציבוריים – הסכם עבודה מראש ל- 3 הופעות.
* ספורטאים במסגרת עבודת ספורט/ מטעמה – הסכם בכתב מראש.
בתוספת 2 – הגדרת מבוטחיםשיחשבו עצמאים, בתוספת 3–ספורטאים הנחשבים כלעלע
4. בעל שליטה – כמוגדר בסע' 32(9) לפק'(מחזיק במישרין/בעקיפין ביחד עם קרובו 10% הון מניות המונפק/ כח הצבעה/ זכות לקבל 10% רווחים/ זכות למנות מנהל +סע' 76 לפק'
ב- 1/7/03 בעל שליטה כמוגדרבמ"ה, לא זכאים לגמלאות בעקבות פירוק חב' ולדמי אבטלה. ולכן גם לא ישלמו עבורגמלאות אלה.
קיימת חשיבות למעמד בעש"ט כלפי ב"ל היות ויש לכך השלכות על הגמלאותוהחבות בדמי בטוח. מעמדו נבחן בעת תביעה לגמלה.
האפשרויות הקיימות לבעש"טבחב':
א. כבעמ"נ – זכאי לדיבידנדים – לעניין ב"ל נחשב לעלע – הכנסה 2(4)= הכנסהפאסיבית
ב. כדירקטור – מקבל שכר דירקטורים – לעיניין ב"ל 2(1) / 2(10) – דירקטוראינו שכיר של החב'
ג. כמנהל – מקבל שכר – הכנסה 2(2)
ד. כעובד- שכר – 2(2)/ עצמאי- יתר סע' 2 / עזרה משפחתית (אין יחסי עובד-מעביד)
פס"ד גרוסקופף- קובע אלומבחנים בוחנים יחסי עובד מעביד בין בעל שליטה לבין חב' בשליטתו
* האם הסכםהעבודה אמיתי- בעל שליטה אמור לבצע עבודה עבור החברה ולא הסכם לצורך לנצל כספי ב"לשלא כדין.
* האם ניתן להבחין בפעילותו בכובעים בהם משמש כעובד/ דירק'/ בעמ"נ/ קרוב משפ'- ובהתאם תקבע הכנסתו.
* האם ניתן להבחין בהפרדה בין תשלומי השכרשקיבל בעש"ט כעובד לבין תשלומים שקיבל כרווחים ו/או כהחזר השקעות.
4. חברשעובד באגו"ש
5. חריגים: עובד אצל מעסיק שאנו תושב ישראל, עובד חל"ת ועובדלשעה.
ב. עובד עצמאי – אחד מהבאים:
1. עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות שבועיותבממוצע.
2. הכנסתו ממשלח יד לפחות 50% מהשכר ממוצע לפחות (50% * 6,964).
3. עוסק לפחות 12 שעות שבועיות והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו פחות מ- 15% מהשכרהממוצע.
[אדם שעובד פחות מ-12 שעות שבועיות והכנסתו נמוכה מחצי שכר ממוצע – אינו"עצמאי"]
עובד עצמאי משלם את דמי הביטוח לפי ה.ח. במ"ה לפי סע' 2(1), 2(8) לפק' מ"ה.
סעיף 345 חישוב ה.ח. של עצמאי לצורך חישוב דמי בטוח.
ג. מי שאינו עובדואינו עובד עצמאי – לעל"ע, הל"ע.- יתר הכנסות מ- 2(2) שלא נכנסים לשכיר ועצמאי למעטפנסיה מוקדמת. ב- 2003 יש הוראת שעה = פטור על הכנסות פאסיביות משוק ההון.
כולל: מבוטח עם הכנסות אחרות, סטודנט, תלמיד מתגייס, מובטל, מבוטח שאינו עובד, ספורטאי לפי צו סיווג , מבוטח בחל"ת
ד. פנסיה מוקדמת.
מי חייב לדווחולשלם דמי בטוח-סע' 342
1. כל מי שאינו שכיר חייבים בתש' דמי בטוח בעד עצמו(סע' 366 אם פיגרו בתש' דמי בטוח יגרור בעיות עם הגמלאות), כאשר אשת מבוטח שהינהעקרת בית אינה חייבת בתש' דמי בטוח.
2. המעביד חייב בתש' דמי בטוח בגין עובדו- אם המעביד ניכה לעובד ולא העביר או לא ניכה ולא העביר, יחולו סנקציות על המעביד(גלום חלק עובד מהמשכורת שהעובד קיבל+תש' חלק מעביד +קנסות והצמדות+היוון גמלאותעתידיות בגין העובד).
סוגי ההכנסות (לא כולל הכנסות הוניות)
* עובד שכיר– הכנסתו לפי 2(2) לפק' מ"ה.
* עובד עצמאי – הכנסתו לפי 2(1) לפק'- הכנסה מעסק/ משלח יד או 2(8) לפק' - חקלאות.
* לא שכיר ולא עובד עצמאי – כל יתר סע' 2(2(5)-2(7), 2(9)-2(20)).
פנסיה מוקדמת.
חישוב הכנסתו החודשית של עובד- סע' 344
הכנסות העובד החייבות בדמי בטוח, הינן ההכנסות החייבות במ"ה עפ"י סע' 2(2) לפק', לרבות טובות הנאה (הכוללות ארוחות לעובדים, השתלמויות ולימודים המקנים לעובדיתרון מתמיד, טיולים ומסיבות לעובדים וכן הנחות ), החריג סכומים הפטורים ממס, שלאעפ"י סע 2(2) לפק' אינם פטורים מדמי ב"ל (סע' 9(5)). אך אם מדובר ב-
א. חברבאגו"ש- ההכנסה תוערך ע"י הוראות השר בתקנות.
ב. בן משפחה העובד במפעל של קרובמשפ'- הכנסתו של בן המשפחה תהיה שווה למשכורת, שהייתה משולמת לעובד אחר שהיה מבצעאת אותו תפקיד.
* פס"ד גדות – ב"ל חייב לקבל את מסקנות ביקורת ניכויים שנעשתהע"י מ"ה.
* יש לדווח כרגיל על השכר החודשי גם אם שולם באיחור (בשונה מתש' המסהמבוצע ע" מזומן)
חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (לא שכיר)- סע' 345
הכנסת עצמאי- תקבע לפי שומה סופית לפי סעיף 2(1), 2(8) לפק' מ"ה
הכנסתלעלע – הכנסות אחרות לפי סע' 2 לפק' מ"ה
ההכנסה שניקח הינה לפני: פטורים עלהכנסה, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה, ולאחר: ניכויי קופ"ג ו- 52% דמי ב"ל המותריםבניכוי לצרכי מ"ה.
* חישוב הכנסה חודשית לצורך חישוב דמי ב"ל = סך הכנסה שנתיתלפי שומה לחלק למס' חודשי עבודה בפועל באותה שנה.
* כל עוד לא נערכה שומה סופיתישולמו מקדמות ע"ח דמי הבטוח לפי הכנסה משוערת ואח"כ יעשה עדכון בהתאם להכנסה בפועל(למעט גמלה חוסמת שלא תעודכן לדוח הסופי).
סע' 371- השר קבע הוראות מיוחדותבדבר תש' דמי בטוח
קובעות עבור סוגי מבוטחים האם חייבים בדמי בטוח, על מי חלההאחריות לדווח ולשלם, שעור דמי הבטוח ועל אילו הכנסות המבוטחים חייבים בתש', בכפוףלמגבלת מינימום ומקסימום בנוגע לגובה ההכנסה החייבת לב"ל לכל תק'.
1. סוגיםמעורבים של עיסוקים
א. מבוטח שהוא גם שכיר וגם עצמאי (הבדיקה ע"בחודשי)
הכנסותיו ממשכורת וכעצמאי חייבות בדמי בטוח (ניכוי ע"י מעסיק+ תש' מקדמותבגין הכנסה כעצמאי), כאשר דמי בטוח מחושב תחילה על ההכנסה כשכיר ובשלב השני כעצמאיעד לתקרה (למעט תק' 1/7/02– 31/6/03שבה אין תקרה).
במידה ולמבוטח יש במקביל גםהכנסות פאסיביות- הן פטורות מדמי בטוח.
ב. עובד (שגילו מתחת ל- 65גבר/60אישה) שכיר ובעל הכנסות אחרות
* אם עיקר (מעל 50%) מהכנסותיו הןממשכורת- ההכנסות שאינן ממשכורת פטורות מדמי בטוח.
* במידה והכנסות אחרות>="הכנסות" ממשכורת- תחילה נחייב בדמי בטוח את משכורתו ע"י ניכוי באמצעות המעבידולאחר מכו נחייב בדמי בטוח את ההכנסה האחרת עד התקרה נכון לאותה תק'.
ג. עצמאי (שגילו מתחת ל- 65גבר/60אישה) ובעל הכנסות אחרות
אם עיקר (מעל 50%) מהכנסותיו הן הכנסות אחרות- חייב בדמי בטוח תחילה עבור הכנסות כעצמאי ואח"כ עלהכנסות אחרות (עד התקרה במידה ויש באותה תק') וזאת לפי שעורי הבטוח החלים על כל סוגהכנסה.
ד. הכנסות משכר, עצמאי ופאסיביות שאינה פנסיה הקיימות לאותוחודש.
ההכנסה הפאסיבית פטורה מדמי בטוח.
ה. הכנסות מעצמאי ומפנסיהמוקדמת
תחילה משלם דמי בטוח על ההכנסות כעצמאי ואח"כ מנכה דמי בטוח ממחציתהפנסיה.
* אם סך ההכנסות החייבות בדמי בטוח היו מעבר לתקרה, ניתן לבקש החזר בגיןדמי הבטוח שנוכו ביתר מהפנסיה.

ו. בעל הכנסות אחרות והכנסות מפנסיה
תחילהנחייב בדמי בטוח את ההכנסה האחרת בהתאם השעור שהקבע לה, ואח"כ נשלם דמי בטוח ממחציתהפנסיה.
בתקופה שקיימת תקרה במידה וסך ההכנסות החייבות בדמי בטוח היו מעבר לתקרהניתן לקבל החזר דמי בטוח שנוכו ביתר מהפנסיה.
2. סטודנט
אין הכנסות- נחשב לעלע וחייב בדמי בטוח מינימליים, פרט לנשים נשואות/אלמנות הפטורות מדמיבטוח.
3. תלמיד המתגייס לצה"ל
אם התגייס עד גיל 21 פטור מתש' דמי בטוח עד 12חודשים, למעט אם עובד/ יש הכנסות אחרות ואז צריך לשלם לב"ל.
אם לא נקבע מועדגיוס/ גיוס בגיל 21 – חייב בתש' דמי ב"ל ובריאות.
פטור זה לא יחול על תלמידיכתות י"ג / סטודנטים במכללות/ אוניברסיטאות שסיימו את לימודי התיכון.
4. עובדעצמאי, המבוטח חלקית
א. עצמאי מתחת לגיל 18/ מעל גיל 65 גבר ו- 60 אישה
ב. עצמאי שעלה לישראל לראשונה מעל גיל 60
ג. עצמאי שאינו תושב ישראל (אינו מבוטחבבטוח בריאות ולכן לא ישלם בגינו)
משלמים דמי בטוח עפ"י השיעורים המתאימים.
5. עצמאי המקבל קצבת זקנה/ נכות (מעבודה 100% או נכות כללית מלאה וקצבה לפחותשנה)
משלם דמי בטוח בשיעורים נמוכים התואמים את סוג בטוחו.
6. עובד לשעה- מבוטח שהקשר בינו לבין מעסיקו הוא לתק' הקטנה מ- 7 ימים רצופים
ישלם דמי בטוחכדלקמן:
א. עובד לשעה שלא לצורכי המעביד – משלם דמי בטוח בעצמו.
ב. עובדלשעה לצרכי המעביד – עבד פחות מ- 4 שעות אצל אותו מעסיק – ישלם בעצמו.
עבד יותרמ- 4 שעות- המעסיק ינכה וישלם בעד העובד.
7. עובד בחופשה ללא תש' מעללחודשיים ובתק' זו אינו עובד כלל
בחודשיים הראשונים המעסיק ידווח וישלם דמי בטוחמינימליים בגין העובד, החל מהחודש השלישי המבוטח ישלם דמי בטוח בעצמו.
8. תושב ישראל השוהה בחו"ל – אם שוהה בחו"ל באופן ארעי - משלם בטוח בעד עצמו לפיהכנסותיו בארץ ואם אין הכנסות דמי בטוח מינימליים, למעט:
1. שכיר בחו"ל עבורמעסיק ישראלי בגין חוזה עבודה שנקשר בישראל – דמי בטוח ישולם ע"י המעסיק.
2. נמצא בחל"ת והחודשיים הראשונים משולמים ע"י המעסיק
3. מבוטח במדינה שיש עמה אמנהלבטחון סוציאלי – תש' דמי ב"ל בארץ האמנה + בטוח בריאות בארץ.
4. מבוטח המקבלפנסיה מוקדמת ומנכה ממנה את דמי הבטוח
5. אסיר בחו"ל
6. נשים בתנאיםמסוימים
9. עובד שמעסיקו אינו תושב ישראל- בהתקיים אחד מהתנאים
1. מקום מגוריהמעסיק אינו בישראל ואין בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים
2. המעסיק ארגוןבינל' הנהנה מחסינות מכח אמנה שישראל צד לה.
3. עובד בשירות הדיפלומטי/ קונסולרישל מדינת חוץ (למעט עובד שמעסיקו חייב בתש' דמי בטוח עפ"י חוזה עם ב"ל או אמנה אומעסיקו משלם גם ללא חובה.
העובד ישים דמי בטוח בעד עצמו עפ"י קריטריונים של עובדעצמאי (הכנסה= משכורת ממעסיק חוץ)

סדר זקיפת ההכנסות בעת חישוב דמי הביטוחיהיה כדלקמן:
א. ההכנסה החייבת בדמי בטוח המהווה בסיס לגמלאות נעה בין מינימום(בדר"כ רבע מהשכר ממוצע) למקסימום (5 פעמים השכר הממוצע במשק) המבוססים על שעורמהשכר הממוצע במשק, כאשר מבוטח שאין לו הכנסות/ בעל הכנסה נמוכה ישלם לפי ההכנסהשנקבעה ולא פחות ממנה ובעל הכנסות גבוהות משלם רק עד ההכנסה המקסימלית, למעט בתק' 7/02-6/03 בוטלה התקרה.
ב. קיימים שיעורי דמי בטוח שונים למבוטחים שונים
ולכן נקבע סדר זקיפת הכנסות:
1. משכורת (לרבות הכנסה ע"פ צו סיווגמבוטחים).
2. הכנסות של עצמאי, שנופלות להגדרת עצמאי.
3. הכנסה שאינהמעבודה.
4. פנסיה מוקדמת.- 2(5)- אינה נחשבת כשכ"ע ולכן דמי בטוח המנוכים ממנהנמוכים.
שיעורי דמי הבטוח- שעור מופחת ושיעור מלא
שיעורי דמי הביטוח הםמדורגים כאשר במדרגת הכנסה נמוכה יש שיעור מס מופחת והחל ממדרגת הכנסה של חצי שכרממוצע שעור דמי בטוח עולה.
שכירמעסיקעצמאילא עובדפנסיה מוקדמתרבע משכרמינימוםעד 50% שכר ממוצע (שיעור מופחת)5.764.938.829.417.75
מנוכים ממחציתהפנסיה ע"י משלם הפנסיהעד 5 פעמים שכר ממוצע 9.7---9.559.557.75הערות
* השכירמקבל את כל הזכויות בב"ל , לעובד עצמאי יש פחות וללעלע יש עוד יותר פחותזכויות.
*אדם שעבד יום אחד ושילם ב"ל הוא מכוסה בגין אותו חודש.
* בב"ל יששעור דמי בטוח מדורגים כלומר על מדרגות של הכנסות המבוטח יש שעורי בטוחשונים.
הכנסות מיוחדות
הכנסות בני זוג העובדים בעסק משותף – תקנה 24
קיוםמבחנים:
1. בני זוג
2. עוסקים בעסק שלהם
3. מההכנסה מעסק משולם דמי בטוחכעצמאים.
4. ההכנסה מעסק נקבעה עפ"ח שומה משותפת/בנפרד
5. הצהרה לב"ל עד סוףאפריל על שעור החלוקה לפיו יחלקו את ההכנסה ביניהם. במידה וההצהרה לא הגיעה במועדב"ל יחלק לפי הצהרה ש"ק/ בעת אי קגיום הצהרה- 67% לבעל, ו- 33% אישה.
6. הכנסותשל כל ב"ז לעניין תש' דמי בטוח לא תעלה על התקרה (כשקיימת תקרה) ולא תפחת מ- 15%מהשכר הממוצע.
הכנסות פאסיביות- המשותפות לבני הזוג
פס"ד גליק- הכנסה ששייכתרק לאחד מבני הזוג תעבור אליו לפי המהות ותחויב בדמי בטוח אצל בעל הנכס.
מכאןשאישה שעקרת בית הכנסה זו עשויה להיות פטורה.
הכנסות שמקורן אינו בסע' 2 לפק'- סע' 3(ט) – סע' כימות לסע' 2 (פס"ד מינץ וזילברשטיין) גם סע' 5 המחזיר לסע' 2(המקור) ולכן חייב בב"ל
הכנסות עולים חדשים- אדם שעולה לארץ מגיל 60 לא צברזכויות זיקנה ושארים וכמעט לא משלם ב"ל.
מעסיקים
המעסיק מדווח ומשלם בגיןעובדיו בכל חודש וחודש.
[אצל עובד עצמאי ואצל מי שאינו עובד היא בד"כ שנתית אותקופתית (לפי השומה)]
מבחינת ב"ל מספיק יום בחודש נחשב כחודש עבודהמלא.
המעסיק חייב לדווח בכל מקרה, גם אם לא שילם בפועל. כלומר כל מעסיק חייבלדווח לפי עבודתם של העובדים בכל חודש ללא קשר לתשלום (בסיס מצטבר).
תקנות תשלוםופטור מתשלום דמי ביטוח–
* הפרשי שכר בגין תק' קודמות – שכר רגיל שמתקבל בבתאחת רטרואקטיבית (הסכמי שכר למיניהם).
* שכר נוסף – שכר שלא נהוג לשלמו כל חודש(בונוסים חד-פעמיים למשל).
התקנות קבעו כי יש לפרוש הפרשי השכר ולשייכם לחודשיםשבגינם שולמו. הפרישה נעשית לצורך קביעת הכנסת מקסימום ושיעורי ביטוח רלוונטייםלאותה תקופה.
אם התשלום הנוסף עולה על מחצית השכר הרגיל של אותו החודש– פורשיםאת התשלום הנוסף על החודשים שבהם עבד העובד בשנה השוטפת ועד חודש התשלום(11+1)
אם התש' הנוסף פחות ממחצית השכר – אין פריסה, התש' הנוסף מצטרף לשכרהחודשי ולעליו נחשב דמי בטוח

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • מוטי  (17/12/2010 17:27)
    התגובה המפוסמת אינה ראויה לאתר שלכם נא לבדק
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יוני
לא רשומים אירועים לחודש יולי