• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםסטודנטים למשפטיםדיני תאגידיםעבודה בדיני תאגידים הצעת רכש מיוחדת ומלאה

עבודה בדיני תאגידים - הצעת רכש מיוחדת ומלאה

02.05.2004

20.05.01

עבודה מס' 2

דיני תאגידים

הצעת רכש מיוחדת והצעת רכש מלאה

הצעת רכש מהי?

חוק החברות החדש, התשנ"ט –1999 (להלן: "החוק") קובע, בסעיף 1 שבו כי הצעת רכש היא "הצעה לרכישת מניות, המופנית לציבור בעלי המניות של החברה". הצעה זו יכול שתבוא מאת מי שמנסה לרכוש שליטה בחברה, או לחזק שליטתו, לבעלי המניות הקיימים. הוא מפרסם הודעה, ומציע להם מחיר עבור מכירת מניות לו.

הצע רכש מיוחדת מהי?

הצעת רכש מיוחדת היא הצעת רכש הנדרשת כאשר המציע רוצה להפוך לבעל דבוקת שליטה[1]או לבעל שליטה וזאת כאשר אין בחברת המטרה אדם אחר שהוא בעל דבוקת שליטה (המחזיק בידו עשרים וחמישה אחוזים/ מזכויות ההצבעה) או אם שהוא בעל שליטה (המחזיק בידו ארבעים וחמישה אחוזים מזכויות ההצבעה), הכל לפי העניין[2].

הרעיון הבסיסי העומד ביסודו של הפרק השני בחלק העוסק ברכישת חברות "הצעת רכש מיוחדת" הוא כי החברה היא רכושם של בעלי המניות, ולפיכך רק הם מוסמכים להכריע בשאלה האם למכור אותה למציע, ואם כן –באילו תנאים. אם מניותיה של החברה מצויות בידי בעל חברה דומיננטי, אין הן שונות מכל נכס אחר המצוי בבעלותו של בעל מניות דומיננטי יחיד, והחוק מניח כי בעל מניות זה יוכל להכריע בעצמו האם ברצונו למכור את רכושו ובאלו תנאים. כאמור, מכירה מעין זו אינה מצריכה התערבות חקיקתית, ויחולו עליה דיני המכר הרגילים. לעומת זאת, אם מניותיה של החברה מפוזרות בין מספר בעלי מניות, עלול להיווצר מצב שבו הסכם מכר בין הרוכש לבין חלק מבעלי מניות אלה ישפיע על ערך רכושם של בעלי מניות אחרים, שלא היו צד למכירה . מצב דברים נתון זה נכנס למסגרת שיקוליהם של הניצעים, ועלול לגרור אותם למכירות "בלתי רצויות" –כלומר כאלה המאלצות אותם להיפרד מרכושם גם בתנאים שאינם מפצים אותם על ערכו של הרכוש הנמכר.

לאור הדברים האלה ההסדר החקיקתי החל חל במצבים שבהם אין בחברה, ערב הרכישה, בעל מניות דומיננטי אחד השולט בחברה "דרך קבע", וכאשר הרכישה תקנה לרוכש "דבוקת שליטה" או "שליטה", כלומר מספר מניות המאפשר לו לשלוט בחברה באופן אפקטיבי, וזאת בד"כ בניגוד לרצונו של בעל השלטה הקיים.



[1]סעיף 1 לחוק החברות[1]

[1]א.חביב –סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (אל- טק הפקות בע"מ) ע' 161

[1]שלמה זיו ושות' חוק החברות החדש, הלכה ולמעשה ע' 30

ד"ר יחיאל בהט, חברות החוק החדש והדין(כרמל ספרות משפטית בע"מ) ע' 85-87

[2]סעיף 328(א) לחוק החברות

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני