• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהדיוני שומותגילוי נאות ומלא הוא תנאי למניעת פתיחת שומות אפילו בהסכם

גילוי נאות ומלא הוא תנאי למניעת פתיחת שומות אפילו בהסכם

06.02.2013

גילוי נאות ומלא הוא תנאי למניעת פתיחת שומות אפילו בהסכם

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

רק גילוי נאות בדוחות כספיים המוגשים לפקידי השומה יכול להבטיח כי שומות שהתיישנו או שומות שנסגרו בהסכמי שומות בפשרה, לא ייפתחו מחדש בטענה לחוסר גילוי נאות בדוחות. רק הגילוי הנאות יכול למנוע מפקיד השומה את הטענה כי לא ידע על הכנסות או פעולות אחרות של הנישום ולכן הוא יכול לפתוח שומות שנסגרו כבר בעבר בשל התיישנות או הסדרי פשרה.

כך נקבע שוב ביום 21.1.2013 על ידי בהמ"ש המחוזי בירושלים בע"מ 5679-02-11 שחר שות' חברה להנדסה נגד פקיד שומה ירושלים 3, כי גם שומות לשנים 1994-1990 שנסגרו בהסכם שומות סופי, ייפתחו, נוכח העובדה כי הסכם הפשרה לא חל על ההכנסות מפסק בוררות שנתקבלו בגין עבודות שבוצעו באותם שנים, או לחלופין, כי חוסר גילוי נאות וקבלת פסק הבוררות וההכנסה בצידו רק בשנת 2005 מאפשרים חיוב ההכנסה במס בשנה זו.

בעניין שחר, נערך הסכם פשרה בין החברה לבין פקיד השומה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 10.06.2000. במסגרת ההסכם נקבע כי המערערת תשלם לכל שנות המס שבערעור סך של 2.5 מיליון ₪. כן הובהר בסעיף 3 להסכם כי: "המס הכולל שישולם לפקיד השומה בגין שנות המס שבערעור יהווה סילוק סופי ומוחלט של המס המגיע, לגבי פעילות המערערים מכל מין וסוג שהוא בשנים אלו, ולא תהיה לפקיד השומה זכות חזרה על שנים אלו מכל סיבה שהיא, לרבות בגין הכנסה או הוצאה אצל המערערים".

חמש שנים מאוחר יותר, ביום 28.06.05 נסתיים הסכסוך המשפטי בין המערערת לצד ג' בפסק בוררות סופי לפיו חויבה המערערת לשלם סך של 75,000 ₪, אך מנגד זכתה בפיצוי בסך של 2,628,729 ₪ בצירוף ריבית והצמדה.

על רקע זה הגישה המערערת את דוחותיה הכספיים לשנות המס 2005-2007, בהם הציגה את הסכומים שנשתלמו לה על פי פסק הבוררות כהכנסות אשר תואמו בדוחות ההתאמה, כך שלא נכללו כחלק מהכנסתה החייבת. בביאורים לדוחות הוסבר כי בהתאם לחוות דעתו של רו"ח, הכנסות אלה פטורות ממס בהסתמך על סעיף 3 להסכם הפשרה בו הוצאו שומות סופיות לשנים 1990-1994 ולפיו לא תהיה לפקיד השומה זכות חזרה על שנים אלו מכל סיבה שהיא. היות וההסכם נחתם בעת שפקיד השומה ידע כי המערערת תובעת סכומים ניכרים מהחברה, הכנסות אלה הן הכנסות בגין פעילות שבוצעה בשנים נשוא הסכם הפשרה והן פטורות ממס.

על דוחות אלה הוציא פקיד השומה למערערת שומה לפי מיטב השפיטה. לטענתו הכנסות המערערת מפסק הבוררות אינן פטורות ממס כטענתה, אלא הן מהוות הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה לשנות המס 2007-2005, שכן רק בשנים אלו נקבעה זכאותה של המערערת לקבלת הסכומים מהחברה. יותר מזה, לדבריו, עד לקבלת הדו"חות הכספיים לשנות המס שבערעור המערערת מעולם לא דיווחה לו על הסכומים שתבעה מהחברה במסגרת הליך הבוררות, לא דיווחה על ההכנסות שנתקבלו מכוחו והוא מעולם לא וויתר על מיסוין.

המערערת טענה כי בדוחותיה הכספיים לשנת 1994 נכללה הפרשה לתביעות בסך של 2,940,500 ₪ אשר רובה הופרשה בגין הסכסוך המשפטי עם החברה. יתרה מזאת, לטענת המערערת הסכם הפשרה אשר נוסח על ידי בא כוח פקיד השומה הוא תוצאה של מו"מ וויתורים הדדיים אשר בסופו הוסכם כי תוצאות הסכסוך המשפטי שבין המערערת ובין החברה, לא תאפשרנה דיון מחדש בשומות לשנים 1990-1994. הסכמה זו קיבלה ביטוי בסעיף 3 להסכם הפשרה הקובע כאמור באופן שאינו משתמע לשני פנים.

בהמ"ש קובע כי לפי הביאורים לדו"ח לשנת 1994 אכן נרשמה ההפרשה הנזכרת, אך לא עולה מכך כי היא מיועדת דווקא לתביעת החברה כנגד המערערת או לתוצאות הבוררות לטובתה. אין בנתוני הדוחות כל רמז על תביעה שכנגד שהגישה המערערת ועל הכנסה הצפויה לה מכוחה.

פסק הדין בעניין ישראניל קבע מספר כללים: ראשית, הדרישה לפתיחת חשבונות ושומות, שכבר נסתם עליהם הגולל, עלולה להיות טרדנית ולכן הכלל הוא שאין להעלותה אלא לשם מניעת עיוותים ממשיים וחמורים; שנית, פתיחת השומות תתאפשר רק כאשר הזכות או החבות נולדה בתקופה הקודמת, גם אם טרם נודע גדלה, אך לא די בכך שהזכות או החבות הייתה קיימת כאפשרות רחוקה וספקולטיבית בלבד; ושלישית, אין לפתוח חשבון קודם כשהוסכם על גודל הזכות או החבות בהסכם סופי.

אולם, כאשר המערערת עצמה דיווחה לראשונה על ההכנסות בשנת 2005. ניתן לומר כי גם לעמדתה של המערערת עצמה לא צמחה לה זכות להכנסה באותן שנים. גם אם באותה עת הייתה קיימת אפשרות כי המערערת תזכה בתביעתה, הרי שהייתה זו אפשרות ספקולטיבית בלבד אף בעיניה שלה. מכאן שיש לראות את זכותה של המערערת להכנסה ככזו שנולדה עם פסק הבוררות, היינו בשנת 2005 וכך יש למסותה.

לטעמנו, כפי שעולה מפסק הדין, הרי אילו היה דיווח מלא ומפורט על נושא הבוררות בביאורים לדוחות הכספיים של המערערת וגם בהסכם הפשרה שנערך עם פקיד השומה, הרי קיים סיכוי סביר כי החלטת בהמ"ש בעניין זה הייתה הפוכה וההכנסות האמורות היו פטורות ממס.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני
לא רשומים אירועים לחודש יולי