• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהמיסוי שווי רכב צמודהכרה בתביעה לקבוע מראש שווי רכב צמוד לרכב תפעולי

הכרה בתביעה לקבוע מראש שווי רכב צמוד לרכב תפעולי

01.07.2013

הכרה בתביעה לקבוע מראש שווי רכב צמוד לרכב תפעולי

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

שווי רכב צמוד לעובדים כקבוע בתקנות מס הכנסה לעניין זה, יוצר עיוותים במקרים פרטניים רבים של עובדים, אשר מקבלים רכב צמוד ממעבידם לצורך שימוש בו לצורך עבודתם, בעוד שהשימוש הפרטי ברכב הצמוד הוא אפסי אם בכלל.

לפי הוראות מס הכנסה, מעביד המעמיד לרשות עובדיו רכב לצרכי עבודתם, חייב לזקוף את שווי השימוש הפרטי ברכב, כהטבה המצטרפת להכנסתם. המעביד מנכה מס במקור מהכנסת העובד הכוללת את שווי השימוש שנזקף. מה ייעשה עובד או מעביד, הטוענים כי הרכב הצמוד שהועמד לרשותם על ידי המעביד, אינו משמש אותם לצורך פרטי, או שהשימוש בו לצורך פרטי הוא מועט, והם רוצים לפנות לרשות המיסים בבקשה ליתן למעביד פטור מחיוב במס בגין שווי הרכב או לפחות פטור יחסי.

עניין זה עומד ביסוד תביעה שהוגשה לאחרונה על ידי עובדי משרד הביטחון ועל ידי עובדי חברת רפא"ל. ביום 19.6.2013 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בה"פ 38987-07-12 משרד האוצר החשב הכללי ואח' נ' ארגון סגל המחקר במשרד הביטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה ואח' כי, אין למנוע מעובדים מלנקוט בהליך של בקשה לסעד הצהרתי, לפיו בית המשפט יורה לרשות המיסים ו/או למעביד, כי לא ינכו מס בגין הרכב הצמוד שהם מקבלים מהמעביד.

עובדי רפא"ל טענו: כי חלקם משתמש ברכבי המעביד לצרכי עבודה. חלק מהרכבים הם "רכבי המאגר", דהיינו: רכבים השייכים למעביד אולם אינם מוקצים לעובדים מסוימים (אינם צמודים). השימוש ברכבים נעשה על פי צרכי העבודה המשתנים של כל עובד בכל יום. הכלל הרגיל הינו כי עובדים העושים שימוש ברכבי המאגר לוקחים את הרכב מחצרי רפא"ל ובסיום יום העבודה מחזירים את הרכב לחצרים.

אולם, לעיתים, כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת, לוקחים העובדים את הרכב בתום יום העבודה ומחנים אותו בקרבת בית מגוריהם. הדבר נעשה במצבים שבהם העבודה עם הרכב נמשכה עד שעה מאוחרת או כאשר העובד נדרש לצאת בבוקר המחרת בשעה מוקדמת. בכל מקרה, כך נטען, הרכבים בנסיבות שכאלו אינם משמשים לכל צורך פרטי.

במכתבו של סמנכ"ל משאבי אנוש ברפא"ל אשר נשלח לעובדי החברה נאמר: "תקנות מס הכנסה מחייבת את המעסיק לזקוף הכנסה לצורכי מס בגין שימוש ברכב החברה כאשר הרכב אינו מוחזר לחצרות החברה בתום יום העבודה. זקיפות השכר לצורכי מס לפי שווי שימוש בגין חודש מלא, כפי שנקבע בתקנות, תבוצע גם במקרים בהם הרכב לא הוחזר לחצר החברה בתום יום העבודה באופן חד פעמי" .

ממועד זה מתווסף להכנסתו החייבת של כל עובד שעשה שימוש ברכב מהמאגר סכום המשקף את שווי השימוש ברכב לחודש העבודה בו עשה את השימוש. זקיפת השווי נעשית בין אם הרכב היה מוצמד לעובד בכל החודש ושימש גם לצרכים פרטיים ובין אם שימש רק לצרכי העבודה.

לאחר הגשת הבקשה בהמרצת הפתיחה עתרו רשות המיסים והחשב הכללי לסילוקה של התובענה על הסף מחמת היותה במהותה תובענה ייצוגית שעליה חל חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לפיכך נטען כי לא ניתן להגיש את התובענה בדרך בה הוגשה אלא על המבקשים להגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית על פי סעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

בבקשה נוספת נטען כי יש לסלק את התובענה על הסף, בעיקר מהטעם כי התובענה אינה מגלה עילה. במרכז הבקשה עומדת הטענה כי הדרך היחידה לברר טענות בעניין חבות במס של עובד הינה הגשת דו"ח לפקיד השומה. השאלות שבבסיס התובענה הינן שאלות עובדתיות שיש לבררן ביחס לכל עובד, דהיינו יש לבחון כל מקרה פרטני, האם נצמחה לעובד טובת הנאה בשל שימוש ברכב אם לאו.

אין מחלוקת כי כל עובד המקבל הכנסה מיגיעה אישית חב במס על פי סעיף 2(2) לפקודה. החבות במס חלה הן על תקבול כספי והן על טובות ההנאה שהוא מקבל ממעבידו בקשר עם יחסי העבודה (ראו ע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' דר). חישוב המס אותו על המשלם-המעביד לנכות במקור נעשה על פי הוראות הדין, כלומר על פי הוראות פקודת מס הכנסה על כל הפטורים, הזיכויים וההנחות.

כדי להבטיח את ניכויי המס קובעת הפקודה כי ניתן לשום את סכום המס שהמעביד היה צריך לנכותו ולהוציא למעביד "שומת ניכויים" (סעיף 167). משמעות הדבר הינה כי למעביד יש אינטרס ברור לנכות את מלוא המס המגיע מעובדו ובכך להימנע מהסנקציות שעשויות לחול עליו אם לא ייעשה כן.

בפני עובד החולק על אופן ניכוי המס מהכנסתו עומדות בפניו מספר אפשרויות; ראשית, יכול הוא להגיש דו"ח ולבקש החזר המס שנוכה לטענתו ביתר מהכנסתו. שנית, יש באפשרותו לפנות לפקיד השומה ולבקש אישור מראש על הקלת מס מניכוי מס במקור על הכנסתו.

באפשרות הראשונה, עובד הטוען כי המס נוכה מהכנסתו שלא כדין, נאלץ לשלם את המס השנוי במחלוקת. עובד שכזה, יצטרך תחילה להגיש דו"ח כאמור בסעיף 160 לפקודה למרות שעובדים שכירים אינם מחויבים בהגשת דו"חות שנתיים ברוב המקרים. הגשת דו"ח שכזה כרוכה כמובן בקבלת ייעוץ והדרכה. לאחר הגשת הדו"ח ועמו השומה העצמית, ימתין העובד עד להחלטת פקיד השומה כאמור בסעיף 145 לפקודה. החלטה זו עשויה להינתן חודשים ארוכים לאחר הגשת השומה כשכל אותה עת כספו של העובד בידי הרשות והוא ממשיך לשלם (בדרך של ניכוי המס) בכל חודש וחודש. אם בסופו של יום תוצא לו שומה בצו, יוכל סוף סוף לפנות לבית המשפט ולשטוח את טענותיו. ברי שמדובר בהליך ארוך ויקר שעשוי להימשך מספר שנים.

אם ינקטו העובדים בדרך המוצעת על ידי רשות המיסים משמעות הדבר הינה כי יוגשו מאות ואולי אף אלפי דו"חות שנתיים (נטען כי בארגון 2,300 חברים). אלו יובאו בפני פקידי שומה רבים ושונים (חלק במשרדי שומה שונים). הדבר עלול לגרור החלטות שונות וסותרות.

לעומת זאת, בחירה באפשרות השנייה לנקוט בהליך של המרצת פתיחה מראש, שבסופו הוראה לרפא"ל ולרשות המיסים כיצד לנהוג בכל הנוגע לניכוי המס על שווי השימוש יחסוך התדיינויות רבות. גם שיקול זה של יעילות ושל השפעת ההליך על מספר רב של נישומים ראוי שיישקל במסגרת ההכרעה האם לאפשר את הליך התובענה.

המחלוקת בתיק זה עוסקת בעיקר בפרשנות הדין ואינה מחייבת בדיקה חשבונאית מקצועית. ההכרעה מחייבת בחינה של פרשנות רשות המיסים להוראות המיסוי על רכב צמוד לעובדים. במסגרת זו יש לבחון מהי ההטבה שיש לצרף להכנסתו של כל עובד והאם העמדת רכב ממאגר רכבי המעביד, לנסיעות מוגדרות, מהווה הטבה הנכללת בהכנסת העובד.

לאור כל האמור, קיבל בית המשפט את עמדת עובדי רפא"ל וקבע כי בנסיבות המקרה אין למנוע מהעובדים לנקוט בהליך של בקשה לסעד הצהרתי מראש.

בהמ"ש הוסיף וקבע כי ההצעה לפיה יפנו העובדים בבקשה לקבלת החלטת מיסוי כאמור בסעיף 158ג' לפקודה אינה מספקת כדי לחסוך את ההליך. החלטת מיסוי שלא בהסכם, ניתנת לערעור רק בגדרם של הליכי ערר או ערעור על שומה ומשמעה כי אם לא יושג הסכם יאלצו כל העובדים לנקוט בהליכי שומה. שוב חוזרים אנו לשיקולים שנמנו לעיל המצדיקים פניה לבית המשפט במקום הליכה בדרך של שומה, השגה וערעור.

עם זאת, נדרש כי תביעות העובדים לא ייעשו בשם הארגון היציג שלהם, אלא שלתביעה תצורף רשימת העובדים המייפים את כוחם של באי כוח הארגון לייצגם בהליך.

בהמ"ש גם דחה את טענת רשות המיסים כי המרצת הפתיחה אינה אלא מסווה לתובענה ייצוגית אותה יש להגיש על פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לשיטתו, אין בדין כל חובה לנקוט בהליך של תובענה ייצוגית ובעל דין רשאי לבחור בין הגשת תובענה פרטנית, הגשת תובענה ייצוגית.

כעת, לאחר שבהמ"ש הכשיר את הדרך לליבון וקביעה בדבר הפרשנות הראויה לתקנות מס הכנסה בדבר מיסוי רכב צמוד לעובדים בדרך של המרצת פתיחה מראש. נותר רק להמתין לפסק הדין לגופו של עניין שיתווה את הדרך הנכונה למיסוי רכב צמוד בדין ללא עיוותים. נזכיר את עמדתנו בעניין, כי הוראות פקודת מס הכנסה ותקנותיה, מאפשרים בהחלט חישוב שווי ההטבה מהשימוש הפרטי ברכב לפי השימוש בפועל. שימוש כזה יש להוכיח, בין היתר, על ידי שימוש ביומן רכב מסודר ממוחשב. כידוע, לרשות המיסים דעה חולקת בעניין, וכעת אפשר להמתין לקביעת בהמ"ש בעניין שתכריע במחלוקת.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש אוקטובר
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר