• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםעצמאי או חברה?מוניטין בחברהמכירה של מוניטין בתמורה חלקית עלולה להטיל חובות מס על הקונה

מכירה של מוניטין בתמורה חלקית עלולה להטיל חובות מס על הקונה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  08.04.2014

מכירה של מוניטין בתמורה חלקית עלולה להטיל חובות מס על הקונה
רמי אריה , עו"ד ורו"ח

ביום 27.3.2014 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בע"מ 688-04-11 ג.נ.י רוני בע"מ נגד מדינת ישראל - רשות המיסים - אגף מכס ומע"מ כי מכירת מוניטין הכולל צבר הזמנות של אולם שמחות לצד ג' בתמורה חלקית, יוצרת עילת לגביית חובות המע"מ של החברה שהפעילה את אולם השמחות הנמכר, מהחברה שרכשה את המוניטין. זאת לפי סעיף 106 לחוק מע"מ. גם אם אין כל יחסים מיוחדים בין החברות.

חברת נרדיה אירועים בע"מ ("חברת נרדיה") שכרה את אולם האירועים הנמצא במתחם הידוע כ"מרכז ביג" בצומת קריית אתא. השם המסחרי שבו השתמשה חברת נרדיה לצורך הפעלת אולם האירועים היה "אולמי ד'אור". בהמשך נקלעה חברת נרדיה לקשיים כלכליים.

סמוך לאחר מכן נחתם בין "ביג" לבין חברה חדשה שהוקמה על ידי צד ג' בשם: "גני רוני", הסכם שכירות חדש להשכרת אותו אולם האירועים.

מנהל מע"מ חיפה החליט להפעיל כלפי "גני רוני" את הסמכות לפי סעיף 106 לחוק, שכן מצא כי חברת נרדיה הפסיקה את פעילותה ולא נותרו לה בישראל אמצעים לסילוק חובה, ובמקומה גני רוני היא המפעילה את אולם האירועים.

גני רוני השיבה שהיא אינה "נעברת" לפי סעיף 106 לחוק, וכי רכשה את הזכויות באולם האירועים מביג כמות שהם על פי חוזה שכירות נפרד שנעשה ביניהן וכי היא שילמה ומשלמת לביג תמורה מלאה עבור הזכויות החוזיות באולם.

בסעיף 106 לחוק בכלל, ובסעיף 106(ב) בפרט, מנויות הנסיבות שבהתקיימן ניתן לייחס לצד שלישי, חוב מע"מ סופי של מי שחייב מס ולא שילם אותו. כך, לפי סעיף 106(ב), חיובו של הצד השלישי אפשרי, כאשר הועברו אליו נכסים של החייב בלא תמורה או בתמורה חלקית, הן על רקע יחסים מיוחדים והן בלעדיהם.

לא הייתה מחלוקת כי גני רוני קיבלה את זכות השכירות של אולם האירועים, ביחד עם צבר ההזמנות לארבעים ושישה אירועים שקיבלה החברה שנסגרה. כך שבסופו של דבר מצאה עצמה גני רוני עם "נכס" של חברת נרדיה (ההזמנות לביצוע האירועים).

גני רוני לא הראתה שהיא שילמה לחברת נרדיה עבור צבר ההזמנות להפקת אירועים וגם טענה שלעניין סעיף 106(ב) צבר ההזמנות אינו "נכס".

בהמ"ש קיבל את טענת מע"מ, כי צבר ההזמנות שהוצאו לפועל על ידי גני רוני ואשר התקבולים בגינם עולים כדי כ-1.6 מיליון ₪, אינו תואם את הסכום של 519,750 ₪ שהיא שילמה עבור "מוניטין ופעילות עסקית".

על גני רוני חובת ההוכחה שסכום המס שבו חויבה עולה על שווי נכסים אלה, ומשלא הביאה ראיות בעניין זה - אין היא יכולה להסתמך על ההגבלה שבסעיף 106(ג).

בהמ"ש מוסיף וקובע כי למוניטין יש ערך. בע"א 7493/98 שרון נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה(15.12.03) נאמר כי "... המוניטין, קרי - ההסתברות שהלקוחות ישובו ויפקדו את בית העסק - עשויים לנבוע, כאמור, משורה של גורמים, ובהם הסימן המסחרי של המוצר או השירות המוצע על ידי העסק; איכות המוצר; שם המוצר; מחירי המוצרים או השירותים; יעילות העסק ומיקומו".

במקרה דנן, לשם המסחרי בהקשר של מיקומו של אולם האירועים היו מוניטין שעברו לגני רוני בלא שהיא שילמה תמורה עבורם.

סמיכות הזמנים בין מועד התאגדותה של גני רוני, הפסקת פעילותה של חברת נרדיה ובריחתו לחו"ל של יעקב נרדיה לבין התקשרותה של גני רוני עם ביג, אינה מחייבת להסיק קיומם של יחסים מיוחדים. אך סעיף 106 לחוק מע"מ אינו דורש כי התקיימו יחסים מיוחדים בין הצדדים שביניהם הועברו נכסים כגון המוניטין, בתמורה לא מלאה.

לכן, ההחלטה לגבות מגני רוני את חוב המע"מ של חברת נרדיה בדין יסודה, ומשום כך יש לדחות את הערעור.

המסקנה היא כי כל הנכנס לנעלי חברה אחרת שהפסיקה לפעול, ואפילו אין לו כל קשר עם החברה ובעליה, עלול למצוא עצמו חייב במע"מ וגם במס הכנסה שחלו על החברה שהפסיקה לפעול, אם לא ישכיל להוכיח כי שילם תמורה מלאה עבור כל נכס מוחשי או לא מוחשי שהתגלגל לידיו מהחברה שהפסיקה לפעול.

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות