• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

תנאים לאישור לצורך זיכוי מס בגין תרומות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  03.09.2015

תנאים לאישור לצורך זיכוי מס בגין תרומות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 16.8.2015 פורסם חוזר מס הכנסה 8/2015 של רשות המסים בנושא "קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה", המבהיר את התנאים לקבלת זיכוי מס בגין תרומות לעמותות או לחברות לתועלת הציבור.

סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 190 ₪ לקרן לאומית או למוסד ציבורי, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה, ולחברה – בשיעור מס החברות (26.5% משנת 2014 ו- 2015), לא יינתן זיכוי בשנת מס פלונית בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מהכנסה החייבת של הנישום באותה שנה, או על 9,295,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם.

לשם קביעתו של מוסד ציבורי לצורך סעיף 46 לפקודה, על המוסד לפתוח תיק ולהגיש בקשה, ולנהל פנקסים כדין. לשם כך, על מגיש הבקשה לפנות לאגף מע"מ על מנת להירשם כמלכ"ר, לפנות לפקיד השומה לפתיחת תיק, וכן למחלקת ניכויים ולפתוח תיק ניכויים. כמו כן, עליו להגיש טופס בקשה להכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות.

ביום 3.12.2013, מינה שר האוצר וועדה ציבורית ברשות השופטת (בדימוס) שרה פריש, שתבחן את אמות המידה והקריטריונים שלפיהם יקבל מוסד ציבורי אישור זיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

התבחינים שנקבעו לבחינת פעילות למטרה ציבורית הם:

  1. פעילות שנועדה לקדם את רווחת הציבור, איננה פעילות פרטית או עסקית ואיננה באה לקדם  את עניינם של פרטים מסוימים.
  2. הפעילות מקדמת, ללא אפליה, את רווחת הציבור ככלל או רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות, עניין או צרכים משותפים הכלולים במטרה הציבורית, אך לא את רווחתם של קבוצות חברתיות סגורות.
  3. פעילות שאינה נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
  4. פעילות שמימושה אינו כרוך בביטחון הציבור והמדינה.
  5. פעילות שאינה פוגעת בביטחון הציבור והמדינה.
  6. פעילות שאינה פוגעת בתקנת הציבור.
  7. הפעילות אינה מסייעת, במישרין או בעקיפין, למטרה פוליטית – מפלגתית.
  8. פעילות שמימושה אינו כרוך במישרין או בעקיפין בפעולות הכלולות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, לרבות שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, תמיכה במאבק מזויין של מדינת אויב או ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
  9. הפעילות היא בעלת אופי מתמשך.
  10. פעילות שלמדינה עניין רב בה ונועדה לשרת יעדים לאומיים.
  11. הפעילות אינה מתוקצבת במידה מספקת ישירות מתקציב המדינה.

 

התבחינים שנקבעו לבחינת "מוסד ציבורי" הם:

  1. כל מטרותיו של המוסד הן מטרות ציבוריות כמשמעותן בסעיף 9(2) לפקודה.
  2. המוסד הוא בעל אישור תקין מאת הרשם הרלבנטי.
  3.  פעילות המוסד מקדמת, ללא אפליה, את רווחת הציבור ככלל או את רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות, עניין או צרכים משותפים הכלולים במטרה הציבורית, אך לא את רווחתם של קבוצות חברתיות סגורות.
  4. המוסד הציבורי יפעל לקידום המטרה הציבורית ללא יצירת קשר או התניה בין שיעור ההשתתפות במימון הוצאות המוסד לבין הציבור הנהנה משירותיו, לרבות קידום אינטרסים של התורם. תרומות והשתתפויות לא יהיו תנאי או מסווה לקבלת כל תמורה מהמוסד.
  5. התרומה שהמוסד גובה בגין מכירת נכסים או מתן שירותים הקשורים לפעילות הציבורית השוטפת, נמוכה באופן מהותי ממחירי השוק.
  6. מפעילי המוסד, עובדיו ובעלי עניין בו לא יפיקו במישרין כל הנאה כלכלית אישית לבד משכר בסיס שהוא פונקציה של פעילותם במוסד.
  7. המוסד אינו פועל למטרות רווח.
  8. המוסד לא יחלק כספים, נכסים או מוצרים בני קיימא ולא ייתן טובות הנאה.
  9. הזכאות לקבלת שירותים מהמוסד עומדים במבחנים אובייקטיביים המפורסמים לציבור הרחב/או הרלוונטי.
  10. תהליכי קבלת החלטות במוסד נעשים עפ"י אמות מידה ציבוריות.
  11. כספי המוסד הלא מיועדים יושקעו באפיקי השקעה.
  12. המוסד משתמש בנכסיו והכנסותיו להשגת מטרותיו הציבוריות בלבד, ואינו צובר עודפי הכנסה.
  13. צבירת עודפי נכסים בעמותה תהא בכפוף להוראות שנקבעו בכללי ניהול תקין של רשות התאגידים בנושא זה.
  14. פעילות המוסד ממומנת (בין היתר) מתרומות בכסף או בשווה כסף או שנעשית בחלקה על ידי מתנדבים.
  15. המוסד אינו מסייע במישרין או בעקיפין לפעילות פוליטית – מפלגתית.
  16. המוסד אינו מעסיק אדם אשר העסקתו כרוכה בניגוד אינטרסים ויש בה משום דרך עקיפה לחלוקת רווחים.
  17. המוסד לא יתקשר בחוזה למכירה או קנית נכס, לאספקה או מתן שירות עם אדם, שההתקשרות עימו כרוכה בניגוד אינטרסים.
  18. במקרה של פירוק, נכסי המוסד יועברו למוסד ציבורי אחר הפועל למען מטרה ציבורית דומה.
  19. המוסד הציבורי יהא רשאי לקיים במסגרתו פעילות עסקית, שאינה משתלבת וכרוכה עם פעילותו, בתנאים המצטברים הבאים:
  20. היקף הפעילות העסקית אינו מהותי ביחס לכלל פעילות המוסד ולא יעלה על שיעור של 25%.
  21. המוסד מנהל שתי מערכות ספרי חשבונות נפרדות, האחת לפעילותו הציבורית והשנייה לפעילותו העסקית ומדווח על הכנסתו מעסק כדין.
  22. המוסד אינו מממן פעילות עסקית גירעונית מתמשכת.
  23. רווחי עסקיו של המוסד מופנים למימוש מטרותיו ולמימון פעילותו הציבורית.
  24. שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו, לא יעלה על עלות שכר מקסימלית של מנכ"ל ממשלתי.
  25. מוסד המאוגד כחברה (חל"צ – כהגדרתה בחוק החברות), אינו רשאי לגייס הון מהציבור על ידי הנפקת מניות. מניות החברה לא תקננה כל זכות למעט זכויות הצבעה. המניות לא ניתנות למכירה בתמורה. העברת המניות לגורם כלשהו אחר, טעונה אישור המוסד, ומותנית בשמירה על זכות שווה לכל חבר מחברי החברה.
  26. פעילות המוסד תהיה בעיקרה למען אזרחי מדינת ישראל ותושביה, לרבות פעילות למען אזרחי ישראל בחו"ל.
  27. למרות האמור לעיל, תאושר פעילות מוסד בעלת אינטרס לאומי מובהק (כגון: הסברה) או פעילות הומניטארית דחופה ונקודתית.
  28. מוסד ציבורי יגדיר את מטרותיו הציבוריות במסמכי היסוד, בתעודת הרישום ובתקנון התאגיד.

מוסד ציבורי יודיע לרשות המסים על כל שינוי שיחול במטרותיו, בתזכיר, בתקנון, בהרכב חברי ההנהלה, בשם המוסד, בכתובת המוסד, בתחומי הפעילות וכן דבר פירוקו והפסקת פעילותו.

לאור פרסום המבחנים והתנאים כמפורט לעיל, אנו ממליצים לעמותות ולחברות לתועלת הציבור, לערוך בדיקה מחדש של עמידתן בתנאים דנן, כדי שימשיכו להיות זכאיות לאישור תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה גם בעתיד.

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות