• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםעצמאי או חברה?הרמת מסךתנאים להעברת זכות תביעה מיחיד לחברה בשליטתו

תנאים להעברת "זכות תביעה" מיחיד לחברה בשליטתו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  28.12.2015

תנאים להעברת "זכות תביעה" מיחיד לחברה בשליטתו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

יחיד מגיש תביעה במישור עסקי, האמורה לזכות אותו בסכום פיצוי מכובד. ככל שיקבל את הפיצוי כיחיד הוא ישלם בגינו מס שולי מלא ויחוייב בגינו בדמי ביטוח לאומי. ככל שהוא יעביר את זכות התביעה לחברה, בהעברה לפי סעיפי 104 לפקודת מס הכנסה, הוא לא יחוייב במס בגין ההעברה לחברה, וכאשר החברה תקבל את הפיצוי היא תחוייב רק במס חברות.

אלא, שעל היחיד להוכיח כי אין מדובר ב"הסבה הניתנת לביטול". רק במקרים בהם ההסבה הייתה אמיתית, נבעה מטעם כלכלי ממשי ולא נועדה לשם הפחתת מסים, יש מקום לראות את קבלת הפיצוי כמתקבלת במישור החברה. כך נקבע בעניין רוזנקרץ (ע"מ 3790-08-13, משה רוזנקרץ נ' פקיד שומה חולון, ניתן ביום 16.12.2015).

דובר בשלושה אחים אשר ניהלו תחנת דלק כנישומים יחידים. בסוף שנות התשעים הקשר בין התחנה לבין סונול הסתיים. האחים תבעו את סונול בגין נזק ממון שנגרם להם.

לפני שהסתיימה התביעה העבירו שלושת האחים את הזכות "לקבל כספים על פי פסק דין אם יינתן לטובתם" לידי חברה בבעלותם. סוף דבר, הוסכם עם סונול כי האחים יקבלו פיצוי בסך 2.55 מיליון ₪.  

האחים טענו כי התקבול שייך לחברה ולכן שולם בגינו מס חברות. לטענת פקיד השומה, ההכנסה שייכת לאחים עצמם ולא לחברה, והם חייבים לשלם מס הכנסה עליה כהכנסה פירותית עסקית.

פסקי דין רבים מזכירים את ההבחנה בין "שימוש בהכנסה" לבין "עיתוק הכנסה" או "ניכור הכנסה" (ראו למשל ע"א 1107/03 טהורי נ' פקיד שומה תל אביב 2 (4.8.2004)). דיון מקיף בנושא מופיע גם בעמ"ה 1109/04 ברגמן ובע"מ 11034-02-13 ש.א. נ' פקיד שומה נתניה (24.6.2015).

לא הייתה מחלוקת כי מקור ההכנסה "המקורי", הבסיסי, אשר בלעדיו האפשרות לקבל את סכום הפשרה כלל לא הייתה נוצרת, הוא הפעלת עסקי תחנת הדלק. זאת, כאמור, נעשתה על ידי האחים כיחידים.

אך לדעת ביהמ"ש, האחים לא השכילו להעביר את מקור הכנסה זה – התביעה נגד סונול – לידי החברה, כך שזאת תהיה "בעלת העץ", מהסיבות הבאות:

  1. ניהול הליך התביעה נעשה לבקשת האחים ועבורם. דומה כי הם אינם יכולים להתכחש לכך כי התביעה הייתה מורכבת וניהולה כרוך במאמץ. לא הובאה כל ראייה המעידה על כך שהחברה נדרשה לשפות את האחים (התובעים בתביעה) על השקעתם בייזום וניהול התביעה עד לרגע ההעברה.
  2. על פי תנאי ההעברה, לחברה השנייה לא הוקנה כל מעמד או כוח בקשר לתביעה או להמשך ניהולה. היא נותרה חסרת השפעה לחלוטין, הן בכל הקשור לניהול ההליך בבית המשפט והן בכל הקשור לניהול המשא ומתן עם סונול מחוץ לכותלי בית המשפט.
  3. לידי החברה השנייה הועבר רק " סיכוי " ללא " סיכון ". על פי הסכם ההעברה החברה הייתה זכאית לקבל את מלוא הסכום המגיע על פי פסק דין, אך מנגד לא עמדה בכל חשיפה לחיוב כספי, להוצאות או להפסד כלשהו (לרבות פסיקה אפשרית של הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כנגד האחים או פסיקת סכום חיוב בעקבות קבלת התביעה שכנגד שהוגשה על ידי סונול במסגרת אותו הליך).  ייתכן שהימנעותה של החברה ליטול כל סיכון או לקחת על עצמה כל התחייבות בקשר לתביעה נבעה מכך שעל פי הוראות סעיף 104ב(א) לפקודה, תחול דחיית המס, אך ורק אם מלוא הזכויות בנכס מועברות לחברה חדשה " תמורת הקצאת מניות בלבד באותה חברה ". בהקשר זה נטילת התחייבויות על ידי החברה נחשבת כמתן תמורה נוספת מלבד הקצאת המניות ועל כן היא אסורה.
    לחלופין, ניתן היה לקבוע שווי מופחת לחברה, שיבטא את ערך התביעה, בניכוי עלויותיה והסיכון להתחייבות בגינה.
  4. אין כל ראייה לכך שבמהלך שמיעת התביעה מי מן הצדדים הודיע למותב בית המשפט אשר דן בתביעה נגד סונול, כי הוקנו זכויות כלשהן בקשר לתביעה לידי החברה. למותר לציין כי החברה השנייה לא צורפה כצד להתדיינות.

האם פקיד השומה מנוע ומושתק מלטעון להעדר העברת מקור ההכנסה ?

לגישת האחים, פקיד השומה כלל איננו רשאי לחלוק על כך שמקור ההכנסה הועבר משלושת האחים לידי החברה.

לטענתם, מניעות זו נובעת משתי סיבות: ראשית, רשות המסים אישרה את השימוש בסעיף 104ב  לפקודה ועל כן אין פקיד השומה יכול היום לטעון להעדר "נכס", ושנית, הדו"חות השנתיים של האחים לשנת המס 2008 אושרו על ידי רשות המסים ללא מחלוקת.

ביהמ"ש אינו מקבל טענה זו. האישור הניתן על ידי פקיד השומה על הגשת דיווח לפי סעיף 104 לפקודה, הינו אישור קבלה טכני ואינו מהווה הסכמה מהותית מצד רשות המסים.

הדו"חות השנתיים של האחים לשנת 2008, אמנם התקבלו אושרו (01) לפי סעיף 145(א)(2)(א) לפקודה. אולם, בדו"חות עצמם לא היה כל גילוי בדבר העברת הזכויות לידי החברה.

לפי עמדתו של פקיד השומה, אף אם ייקבע כי שלושת האחים העבירו את מקור ההכנסה לידי החברה ולא מדובר ב"שימוש בהכנסה" גרידא, אזי לפנינו "הסבה שניתנת לביטול" כמשמעותה בסעיף 84 לפקודת מס הכנסה וכתוצאה מכך ההכנסה מסכום הפשרה שייכת ממילא לשלושת האחים.

במקרה התמים, בו בעל מניות מעביר נכס מניב הכנסות לחברה בשליטתו, הוא יוכל לפעול לפי סעיף 104א או 104ב לפקודה מבלי שחרב סעיף 84 תהיה תלויה מעל ראשו, ולא תחול לרעתו "חזקה חלוטה" של ביטול ההסבה.

אך מהטעמים האמורים מעלה, קבע בהמ"ש כי האחים לא הצליחו להצביע על טעם כלכלי או אחר (פרט לחסכון במס) אשר עמד מאחורי החתימה על הסכם ההעברה לטובת החברה. הם גם לא הוכיחו כי רצו לקבל את התקבול במסגרת החברה, כדי להשתמש בו להשקעה עתידית במסגרת החברה.

בנסיבות אלו, קבע בהמ"ש כי האחים לא הצליחו להראות כי היה טעם של ממש בהסבת הזכות לקבל את כספי הפשרה לידי החברה. לפיכך, יש ליישם את הכלל הקבוע בסעיף 84 לפקודה ולייחס את ההכנסה שנתקבלה למסבים, קרי לשלושת האחים ולחייבה במס הכנסה שולי.
בנסיבות אחרות, סביר כי העברה כזו הייתה מאושרת על ידי פקיד השומה או על ידי בית המשפט ובכך היה נחסך מס רב למקבלי הפיצוי.

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה