• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי פלילימס הכנסה בהיבט הפליליאיש קש גם חייב במע מ לא רק בעלים האמיתי

איש קש" גם חייב במע"מ – לא רק בעלים האמיתי

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  16.08.2016

"איש קש" גם חייב במע"מ – לא רק בעלים האמיתי

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

לא תמיד קל לאתר את בעל העסק, אשר אליו יש לייחס את ההכנסות הנובעות מהעסק, ובהתאם להטיל את החיוב במס וכן לגבות ממנו את המס. בעניין אלמליח (ע"מ 55361-11-14 אלמליח נגד מנהל מע"מ לוד, ניתן ביום 26.7.2016), נקבע, כי על אף שראוי לחייב במע"מ את הבעלים של העסק שניהל את העסק הלכה ולמעשה, רשאי היה מנהל מע"מ לחייב את "איש הקש" בחוב המס. שכן, הוא רשום במע"מ כבעל העסק, קיבל טובות הנאה מהעסק, בעל חשבון הבנק דרכו שולמו הוצאות העסק ואליו הוכנסו תקבולי העסק, וזאת במשך שנים רבות מאד.

הערעור הוגש על שומה לפי מיטב השפיטה עקב אי דיווח על מכירת ביצים, שהוברחו משטחי הרשות הפלסטינית לישראל. בנוסף, נפסלו ספרי העסק והוטל ע"י מנהל מע"מ קנס, בהתאם לסעיף 95 לחוק מע"מ, לאחר שנמצא כי הועלמו קניות של ביצים משטחי הרש"פ, בהיקף של 3,462,744 ₪. הקנס חושב לפי 1% מסך מחיר העסקאות בתקופת השומה. מחיר העסקאות חושב ע"י מנהל מע"מ, על בסיס הקניות "בשחור" של הביצים המוברחות משטחי הרש"פ.

אלמליח אינה חולקת על סכום המע"מ אותו נדרשה לשלם ולא על חישוב הקנס. טענתה היחידה היא, כי לאחר פטירת בעלה המנוח, נרשם העסק באופן פורמלי בלבד על שמה, בעוד הלכה ולמעשה העסק היה בבעלות גיסה, חנניה אלמליח (להלן: "חנן"), והוא בלבד צריך לשאת בחיובים הנדרשים ע"י מנהל מע"מ.

מנהל מע"מ קבע בהחלטתו, כי אלמליח שימשה כ"אשת קש" בעסק שהיה למעשה של חנן. הוא ציין בהחלטתו, כי יתכן שאלמליח לא הייתה מודעת לסכומים אותם גלגל חנן במסגרת פעילותו העסקית, אולם אין הדבר גורע מחובות אלמליח כלפי רשויות המס, הואיל ופעולות אלו התנהלו על שמה, תוך הסכמתה המלאה.

נטען ע"י אלמליח, כי נחתם עם המדינה הסדר טיעון בהליך הפלילי, על פיו תוקן כתב האישום נגדה, בגדרו נכתב כי חנן היה הבעלים של העסק והוא שהיה הנהנה האמיתי של הפעולות בחשבון הבנק של העסק. בהתאם לכך, חובות המס שייכים לחנן ולא לה, מכוח השתק שיפוטי נגד המדינה.

טענה זו הועלתה על ידה כטענה מקדמית ונדחתה. בהחלטה זו נקבע, כי אין להשליך מן הממצאים המהותיים של ההליך הפלילי, על שאלת האחריות למס. נקבע, כי האחריות במס, הנגזרת מרישום הבעלים בתיק המס, אינה חופפת את האחריות הפלילית, הנגזרת מן המעשים שבוצעו הלכה למעשה.

בפתיחת החשבון על שמה ובמתן פנקסי ההמחאות הריקים עליהם חתמה מראש, לפני העברתם לחנן, שהיה הבעלים של העסק, גרמה אלמליח להכשלת הדיווחים לרשות להלבנת הון.

לאור האמור, נדחתה הטענה, כי המדינה העלתה טענות סותרות בהליך הפלילי ובערעור זה.

אלמליח, בדומה לעניין בנלי (ע"מ 4199-11-11) , נרשמה כעוסק במע"מ, פתחה חשבון בנק, ממנו בוצעו תשלומים לספקים של העסק באמצעות המחאות, חתמה על הדוחות הכספיים של העסק וזאת משנת 2006 ועד אמצע שנת 2012, ואף משכה כספים מחשבון הבנק עבור עצמה.

העסק הפעיל 4 משאיות, אשר שימשו לחלוקת הביצים. רישיונות המשאיות היו רשומים על שמה של אלמליח. כמו כן, היא חתמה בפני רואה החשבון של העסק על דוחות שנתיים.

עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין בנלי, מלמד כי גם באותה פרשה, טען טל בנלי (איש הקש), כי פתיחת העסק על שמו נכפתה עליו בעקבות לחצים שהפעיל עליו אביו, שנמנע מלפתוח עסק על שמו בשל חובות ונושים שהיו לו. גם בעניין בנלי, אין מדובר באיש קש שיוצר שותפות מרצון, אלא במי שהופעלו עליו לחצים של קרוב משפחה ושם מדובר במי שלא קיבל טובת הנאה מהעסק. מדוע, אפוא, יש לאבחן את המקרה שלפנינו, מעניין בנלי?

אלמליח אכן קיבלה טובות הנאה מן העסק, אף שיש מחלוקת, בדבר היקף טובות ההנאה.

לאור כול האמור לעיל, על אף שראוי לראות בחנן כבעלים של העסק וכמי שניהל את העסק הלכה ולמעשה, רשאי היה מנהל מע"מ לחייב את אלמליח בחוב המס. אלמליח הייתה רשומה במע"מ כבעלת העסק, בעלת חשבון הבנק דרכו שולמו הוצאות העסק ואליו הוכנסו תקבולי העסק (למעט התקבולים שהועלמו), כאשר כל תשלומי העסק הגלויים (להבדיל מן הקניות הבלתי מדווחות) התבצעו באמצעות המחאות בחתימתה, במשך שנים רבות מאד.

במהלך עדותו, נשאל נציג מנהל מע"מ, לגבי חיובו של חנן. תשובתו הייתה, כי הוצא חיוב לחנן, במקביל לחיוב אלמליח וכי השגתו נדחתה, כך שהחוב הפך לבר גביה.

בכתב הערעור נטען, כי מנהל מע"מ מנסה לגבות את אותו חוב מע"מ משני גורמים שונים ומשמעות הדבר היא הטלת כפל מס, בגין אותן עסקאות.

מנהל מע"מ הבהיר כי חיובי אלמליח וחיוביו של חנן, הם לחילופין וכי אין כוונה לגבות יותר מפעם אחת את חוב השומה. חלקו של חנן, מבחינת האחריות להעלמת ההכנסות ופסילת הספרים, גדול בצורה ניכרת, מאחריותה של אלמליח. משום כך, ניתן לצפות מרשות המסים, ככול רשות מנהלית אחרת, כי תשקול, בין יתר שיקוליה, גם את חלקם היחסי של שני הגורמים המעורבים בפרשה זו.

בית המשפט קיבל את גישת מנהל מע"מ ואישר את גביית החוב גם מאלמליח או חנן !

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה