• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותתנאים להטבות המס לעובדים זרים בתחום הסיעוד

תנאים להטבות המס לעובדים זרים בתחום הסיעוד

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  30.01.2019

תנאים להטבות המס לעובדים זרים בתחום הסיעוד

רמי אריה, עו"ד רו"ח

חוק עובדים זרים מפרט שורה ארוכה של תנאים להעסקת עובד זר, כגון קבלת אישור רפואי ממוסד רפואי במדינת החוץ, חוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד הזר מבין, הסדרת ביטוח רפואי לעובד הזר ועוד. חוק עובדים זרים מסדיר גם את חובות המעסיק כלפי הרשויות, ובין היתר תשלום אגרות שונות וכו'.

בעניין מעונות-יניב (ע"מ 45494-01-16, מעונות-יניב בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן, ניתן ביום 15.1.2019). נדונה הסוגיה של העסקת עובדים מסתננים אריתראים בבית אבות סיעודי. לטענת מעונות יניב עובדים אלו הועסקו על ידה כדין כעובדים בתחום הסיעוד.

סעיף 1יג(א) לחוק עובדים זרים, מטיל איסור על אדם לקבל עובד זר לעבודה, אלא אם הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר.

החלטה מספר 147 של הממשלה ה- 32 מיום 12.5.2009, קבעה את מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים. לגבי ענף הסיעוד נקבע כי תנאי לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד הוא שמבקש ההיתר יתחייב, כי העובד הזר יתגורר עמו.

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה ביום 1.1.2013 קריטריונים למתן היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד מכוח הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים. נקבע כי היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד יוענקו רק במקרים חמורים בהם מטופל זקוק לטיפול וסיוע במהלך רוב שעות היממה בביצוע רוב פעולותיו היומיומיות.

במסגרת הקריטריונים נקבע כי היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד לא יינתן למטופלים השוהים במוסדות (בתי חולים, מרכזי שיקום, בתי אבות וכו'). זאת, בכפוף לחריגים הבאים: האחד, קשיש הגר במסגרת של דיון מוגן שלא ניתנים בה שירותי סיעוד; השני, מטופל הנמצא באשפוז יום. על המטופל להעסיק רק עובד זר בעל אשרת עבודה (ב/1 ענף סיעוד) בתוקף.

הערעור בעניין מעונות-יניב עסק בסוגיה ייחודית ורגישה הנוגעת להעסקת מסתננים מבקשי מקלט בטיפול סיעודי במוסדות סיעודיים.

מדובר בעובדים מאריתריאה וסודאן המחזיקים באשרת שהייה על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל: " רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה ".

ההתייחסות הייחודיות לעובדים אלה נובעת ממעמדם ה-"אנדרוגני" בישראל. מחד –גיסא, אין להם רישיון ישיבה בישראל על פי היתר, ומאידך גיסא הם זוכים להגנה קולקטיבית, שמתבטאת באי הרחקתם לארצות מוצאם, ולאי אכיפת האיסור כנגד העסקתם (ע"א 4946/16, שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון).

בית המשפט העליון קבע בעניין סעד, כי החובה המוטלת על מי שמעסיק עובדים יוצאי סודן ואריתריאה לשלם היטל העסקת עובדים זרים, בדומה לחובה המוטלת על מעסיק של עובדים זרים חוקיים, מתחייבת מלשונו ותכליתו, הן הסובייקטיבית והן האובייקטיבית, של חוק הבראת הכלכלה.

אין לשלול את הפטור מהיטל בגין העסקת מסתננים בענף הסיעוד רק בשל העדרם של היתרי העסקה. כל זמן שהמדינה לא הודיעה לציבור אחרת, אין מניעה לראות בהעסקת מסתננים, שהם בגדר מנועי הרחקה, כהעסקה על פי היתר, כאשר מסקנה זו מתיישבת גם עם זכותם של אלו להתפרנס בכבוד בשוק העבודה הישראלי מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת פקיד השומה, לפיה לא ניתן להעסיק "עובד זר חוקי" בענף הסיעוד המוסדי, בין מסתנן ובין עובד זר אשר נכנס כחוק לישראל. שכן, היתרי עבודה בענף הסיעוד ניתנים אך ורק לעובדים זרים העובדים בבית המטופל הסיעודי ומתגוררים עמו שם.

מהחלטות הממשלה עולה כי בשנות המס הרלוונטיות לערעורים (2010-2013) ניתן היה להעסיק עובדים זרים במתן טיפול סיעודי אך ורק בבית המטופל עצמו, שכן תנאי לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד היה כי העובד הזר יתגורר עם המטופל הסיעודי.

כן נקבע כי ככל שיתקיים הצורך בחריגים לתנאי הדורש את מגורי העובד הזר עם המטופל, רשאית ועדת המשנה בנושא עובדים זרים להמליץ על כך בפני ראש רשות ההגירה.

כפועל יוצא מהחלטת הממשלה, לא ניתן להעסיק עובדים זרים "כדין" במוסד סיעודי כגון בית אבות. מעונות יניב לא הייתה יכולה לקבל היתר להעסקת עובדים זרים בטיפול סיעודי בבתי אבות, בין אם מדובר במסתננים ובין אם מדובר בבעלי היתרי עבודה בענף הסיעוד (הביתי) או בענף אחר, כל עוד העובד הזר אינו צמוד למטופל ספציפי ומתגורר עמו.

על רקע החלטת הממשלה ונוהלי רשות האוכלוסין, לא ניתן לומר כי העסקת המסתננים על ידי מעונות יניב בענף הסיעוד המוסדי, בנסיבות בהן לא יכולים להינתן היתרי עבודה לעובדים זרים בענף זה, היא "העסקה כדין" באופן המאפשר לפטור אותה מחבות בהיטל.

כך גם בעניין נקודות הזיכוי למס, בית המשפט דחה את טענת מעונות-יניב לפיה הסכמת המדינה בעניין סעד להכיר בנקודות זיכוי למסתננים על פי כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז- 2007, שתנאי להכרה בהן היא כי שהיית והעסקת העובד "מותרת על פי דין", מונעת ממנה לטעון אחרת.

ביהמ"ש לא קיבל טענה זו, אלא את עמדת פקיד השומה לפיה עמדת המדינה בעניין סעד הייתה לצורכי פשרה בלבד. כללים אלה כבר בוטלו והוחלפו בתקנות חדשות משנת 2014 אשר קבעו באופן ברור כי נקודות הזיכוי יינתנו רק לעובדים זרים חוקיים אשר אינם מסתננים ולעובדים סיעודיים מאושרים כאמור.

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה