• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהמיסוי שכר עבודה ונלוות לשכרחיוב עובד לשלם למעביד פיצוי בגין סיום עבודה לפני תום תקופת ההתחייבות

חיוב עובד לשלם למעביד פיצוי בגין סיום עבודה לפני תום תקופת ההתחייבות

19.12.2006

חיוב עובד לשלם למעביד פיצוי בגין סיום עבודה לפני תום תקופת ההתחייבות

הילה פורת, עו"ד *

ע"ב 9460/00 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ. חגי יהלום, ניתן ביום 10.4.2005.


עובדות

ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן - ארקיע), הגישה תביעה נגד חגי יהלום (להלן - יהלום), טייס במקצועו, אשר הועסק ע"י ארקיע מיום 15.1.1995 ועד להתפטרותו, אשר נכנסה לתוקף ביום 25.12.1999, לתשלום חוב שנותר חייב לה, לטענתה, עקב התפטרותו במהלך תקופת ההתחייבות עליה חתם בכתב הסכמה אישור והתחייבות (להלן - כתב ההתחייבות).

כתב ההתחייבות קבע כי יהלום יעבור הכשרה להטסת מטוסים מסוג בואינג 757 ובמידה וימצא מתאים לשמש כטייס מטוס זה, יתחייב לעבוד כטייס במשך שנתיים לפחות בארקיע. כמו כן, נקבע בכתב ההתחייבות כי במידה ויסיים יהלום את העבודה לפני תום תקופת ההתחייבות, ישלם יהלום לארקיע פיצוי בגין הוצאות הכשרתו, כמפורט בכתב ההתחייבות. בנוסף נקבע כי אם לפני תום תקופת ההתחייבות, תחליט ארקיע להפסיק את פעילותו של יהלום כטייס על מטוס בואינג 757 או לצמצם את מספר שעות הטיסה החודשיות, ההתחייבות תהא מבוטלת החל ממועד השינוי.

מנגד טען יהלום כי התפטר עקב הרעת תנאים; כי הקורס שעבר לא היה כרוך בעלויות כבדות כטענת ארקיע; כי כתב ההתחייבות, נחתם ללא הסכמת נציגות העובדים ועל כן חסר תוקף וכי הוא נוגד את חוקי היסוד הבסיסיים. כמו כן הגיש יהלום כתב תביעה שכנגד בו טען כי ארקיע נותרה חייבת לו פיצויי פיטורים וכן סכומים שקוזזו במסגרת גמר חשבון שנערך לו.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק

יהלום הוא זה שפנה לארקיע לעבור הכשרה על מטוסי 757, תוך ידיעה כי כתנאי להכשרה עליו לחתום על מסמך התחייבות. נציגות הטייסים נתנה הסכמתה להחתמת הטייסים היוצאים להשתלמות על מטוסי בואינג 757 על כתב ההתחייבות ואף נתנה הסכמתה לסכום הפיצוי המופיע בהתחייבות. על כן, כתב ההתחייבות נערך ונחתם כדין והינו בעל תוקף מחייב. אין לקבל את הטענה כי ארקיע הפחיתה את שעות הטיסה ליהלום, ואין בטענה זו כדי להצדיק השתחררות ממסמך ההתחייבות.

לעניין הטענה כי ההתחייבות סותרת את חוקי היסוד, הרי שנפסק בעבר כי קיימים מקרים בהם יש סעיפי הגבלת עיסוק העולים בקנה אחד עם תקנת הציבור, כשאחד המקרים הוא מקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת. אולם במקרה זה מדובר בפיצוי מוסכם ולא בהגבלת עיסוק.

לעניין גובה הפיצויים, קובע סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971, כי במידה והצדדים הסכימו מראש על שיעור פיצויים, יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק, אולם בית המשפט רשאי להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק, ישאיר בית המשפט את הפיצוי המוסכם בתוקפו. נטל ההוכחה להוכחת העדר קשר סביר בין ההוצאה שהוציא המעביד לבין שעור הפיצוי המוסכם, מוטלת על כתפי העובד.

יהלום לא הצליח להוכיח כי הסכומים עליהם חתם בכתב ההתחייבות הינם סכומים חסרי כל יסוד סביר ואין חלה חובה על ארקיע להוכיח כי עלות הכשרת הטייס מגיעה לסכום הפיצוי המוסכם. די בכך שארקיע הראתה כי אין מדובר בסכום פיצוי שהוא חסר כל יסוד סביר. הגם כי סכום הפיצוי נקבע בהסכמה עם נציגות הטייסים, עובדה המעידה על יחסיות בין סכום הפיצוי לבין העלות האמיתית של הכשרת טייס. אשר על כן, בדין קיזזה ארקיע מסכומים המגיעים ליהלום, את הפיצוי המוסכם.

דין התביעה שכנגד להידחות. ארקיע שילמה ליהלום את כל הסכומים שהגיעו לו בגין חופשה והבראה וקיזזה סכומים בגין הפרת התחייבות, אי מתן הודעה מוקדמת כחוק ותשלום ימי חופשה ביתר. בהסכם העבודה נקבעה חובת הודעה מוקדמת בת 30 יום. "הרעת תנאים", אשר לא הוכחה כלל, לא הצדיקה מתן הודעה מוקדמת בת פחות מ-30 יום. לפיכך, בדין קיזזה ארקיע בגמר החשבון שכר שבועיים בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

סוף דבר - התביעה התקבלה, התביעה שכנגד נדחתה. יהלום ישלם לארקיע הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין על סך 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ.

* עו"ד הילה פורת

מומחית בתחום דיני העבודה מנהלת אתר "קול העבודה" – הפורטל לעובדים ומעסיקים

http://www.hilaporat.co.il

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני
לא רשומים אירועים לחודש יולי